cannoli

cannoli

פעמיים בחיי אכלתי קנולי איטלקי, ובכל פעם זה לא היה בכלל באיטליה, אלא פה, בארץ. הפעם הראשונה הייתה במסעדת טופולינו (ז"ל) האיטלקית ששכנה בשוק מחנה יהודה, והפעם השנייה הייתה לפניי כחודש במסעדת פפינו, מסעדה איטלקית (מומלצת) במודיעין. כשזה מגיע לבחירה של קינוחים במסעדות או בכלל, כמעט תמיד אעדיף מאפה או קינוח על פני כל בצק מטוגן. אולי כי כמו רבים, גם אני גדלתי על החינוך שמזון מטוגן מזיק לבריאות, משמין ויש להימנע ממנו עד כמה שניתן, ואני נמנעת. אבל מכיוון שאחת לשנה, ניתן לנו הדרור לאכול קצת מהמשמין-משמין הזה, קבלו לכבוד חנוכה מתכון לקנולי איטלקי, כי אם כבר מטוגן, אז שיהיה טעים כמו שצריך.

מה זה בעצם קנולי?

משמעות המילה קנולו היא צינור קטן או קנולי ברבים, ובדומה לפסטה קנלוני – אותם צינורות פסטה שממלאים במלית גבינה או בשר, גם כאן, יוצרים מבצק מטוגן צינורות קטנים. את הצינורות ממלאים במלית מתוקה, לרוב מלית של גבינת ריקוטה. אני העדפתי את גבינת המסקרפונה העשירה אותה שילבתי עם מעט קפה ואגוזי לוז קצוצים.

הכנה של קנולי ביתי לא קשה, אבל כן לוקחת די הרבה זמן, בעיקר זמן של טיגון. אם נעזרים במישהו נוסף, ההכנה הופכת למהירה וזורמת יותר, והכנה של קנולי היא לגמרי פרויקט חג זוגי או משפחתי.

cannoli

הבצק של הקנולי פשוט וקל מאוד להכנה. מכינים אותו גם מחומרים פשוטים וזמינים – קמח, סוכר, מעט תבלינים ושמן. את המקום של הנוזלים בבצק, באופן מסורתי, ממלא מקום המרסלה  – יין סיציליאני איטלקי, אבל כל יין אדום יעשה כאן את העבודה. נשאר לכם יין פשוט של קידוש? גם הולך.

כמה הערות ודגשים

  • מתקבלת כמות קטנה יחסית של בצק, אבל הבצק הזה מניב כ – 50 קנולי, זוהי כמות ענקית!
  • את הקנולי ניתן להכין מראש ולשמור לאחר צינון בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר.
  • את צינורות המתכת עליהם מלפפים ומטגנים את הבצק מצאתי בקלות בחנות לכלים חד פעמיים. עלות 3 צינורות בחבילה אחת היא כ – 10 ש"ח. כדאי לקנות לפחות 6 צינורות.
  • יש לעבוד עם בצק קר ולכן ניתן להכין את הבצק יום קודם ולמחרת לטגן את הצינורות.
  • ההמלצה המסורתית היא למלא את הקנולי בקרם בסמוך להגשה, כיוון שצינורות הבצק הפריכים מתרככים מהלחות שבקרם. אישית מצאתי שהמרקם של הקנולי מושלם לאחר שעה-שעתיים מהמילוי ואפילו לאחר לילה בקירור (אבל אני אוהבת גם מרקם של במבה יבשה, כך שזה לחלוטין עניין אישי).
  • הבצק של הקנולי מעט דביק ולכן יש להקפיד לעבוד אתו בכל שלב כשהוא מקומח קלות.
  • יש לכם מכונת פסטה? החיים שלכם תותים! הכי קל ומומלץ לרדד את הבצק במכונת פסטה, כמעט עד השלב האחרון, או אחד לפניי האחרון, עד שהבצק הופך דקיק ביותר, כמעט שקוף. אם עובדים עם מכונת פסטה, מומלץ לעבוד בכל פעם עם כמות קטנה מאוד של בצק.
  • אין מכונת פסטה? אפשר לרדד את הבצק על משטח מקומח. השתדלו לרדד אותו דק ככל שאתם יכולים. ללא מכונת רידוד אפשר לעבוד עם כמות גדולה יותר של בצק.
  • הטיגון של הקנולי נעשה בחום של 160-170 מעלות. אם יש לכם מדחום מיוחד, זה הזמן להשתמש בו. במידה ואין מדחום, כדאי לעשות ניסוי עם קנולי אחד או שניים. שימו לב שהקנולי צריכים להגיע לגוון זהוב ולא לגוון חום עמוק. כדאי גם לטעום את הקנולי המטוגן כדי להבחין שאין טעם שרוף. בכל מקרה, השמן צריך לבעבע נמרצות סביב צינורות הבצק בזמן הטיגון.
  • בזמן הטיגון נוצרות בועיות על גבי הבצק, הבועיות האלו נקראות "יבלות" והן הסימן שעשיתם הכל כמו שצריך. כלומר – אם יצאו לכם צינורות מיובלים וקצת מכוערים, סימן שעשיתם טוב 🙂
  • צינורות הקנולי ניטרליים בטעמם, כך שכדאי שהמלית תהיה מעט יותר מתוקה מהרגיל על מנת לאזן טעמים.
  • ניתן למלא את הצינורות בקרם המוצע מטה, אבל כל קרם אחר שאוהבים יכול להתאים.

קנולי איטלקי

ל – 50 יחידות –

לבצק

כוס ושלושת רבעי (245 גרם) קמח

2 כפות (30 גרם) סוכר

1 כפית (5 גרם) אבקת קקאו מנופה

1/2 כפית קינמון טחון

1/2 כפית (3 גרם) מלח

3 כפות (45 מ"ל) שמן קנולה

1 כפית (5 מ"ל) חומץ רגיל

3/4 כוס יין אדום (אפשר גם יין מתוק)

להדבקה של הבצק

חלבון מביצה אחת

לטיגון

1 ליטר שמן קנולה

למלית

**שימו לב שמהכמות המצוינת ניתן למלא כמחצית ועד שלושת רבעי מצינורות הקנולי. כיוון שמתקבלת כמות קרם מכובדת אני מציעה להכין תחילה את הכמות הזאת, ורק במידת הצורך להכין כמות נוספת.**

1 מיכל (250 גרם) גבינת מסקרפונה

2 מכלים (500 מ"ל) שמנת מתוקה 38%

2 כפיות אבקת קפה נמס

1/2 כוס + 2 כפות (80 גרם) אבקת סוכר מנופה

לטבילה

100 גרם שוקולד מריר 55%

100 מ"ל שמנת מתוקה 38%

100 גרם אגוזים מסוכרים (ברס) קצוצים

לעיטור

אבקת סוכר

מכינים את הבצק

מנפים לקערת המיקסר את הקמח, מוסיפים את הסוכר, קקאו, קינמון ומלח ומערבבים היטב. מחברים את וו הלישה ובמהירות נמוכה מוסיפים את השמן והחומץ. מוסיפים בהדרגה את היין, רק עד לקבלת בצק אחיד. לשים את הבצק כ – 5-7 דקות ועד שהוא הופך חלק, אחיד ורך (אפשר ללוש גם ידנית). עוטפים את הבצק בניילון נצמד ושומרים בקירור כשעתיים ועד לילה שלם.

יוצרים צורה ומטגנים

מחלקים את הבצק – אם מרדדים במכונת פסטה מחלקים את הבצק ל – 8 חלקים ומרדדים בכל פעם חלק אחד. שאר החלקים נשמרים בזמן זה בקירור. אם מרדדים ידנית ניתן לחלק את הבצק לשני חלקים ולרדד אותו על גבי משטח עבודה רחב. מרדדים את הבצק דק ככל שניתן עד שהוא הופך כמעט שקוף (במכונת פסטה – עד לשלב אחד לפניי האחרון). מקמחים את הבצק תוך כדי רידוד על מנת שלא יידבק למכונה/משטח העבודה. מניחים את הבצק על גבי משטח מקומח קלות ובעזרת רינג או כוס גדולה קורצים ממנו עיגולים בקוטר 9-10 ס"מ. (אם קשה לקרוץ את הבצק נעזרים בסכין חדה לשחרור עיגולי הבצק).

מחממים את השמן בסיר בינוני ועמוק לטמפרטורה של 160 מעלות.

מותחים קלות את עיגולי הבצק לצורת אליפסה, מברישים במעט מאוד חלבון בפס שרוחבו כ – 1 ס"מ את החלק העליון (לא עד השוליים). מלפפים את הבצק על גבי הצינור מהחלק התחתון וסוגרים בחלק העליון המוברש בביצה. מוודאים שהבצק סגור היטב. כדאי להיזהר מטפטופי חלבון ולכן אם משטח העבודה שלכם התלכלך הקפידו לנקות אותו היטב.

cannoli

מעבירים בכל פעם 3 צינורות לשמן החם, ומטגנים במשך 2 דקות עד להזהבה. כדאי להפוך את הצינורות במהלך הטיגון ולוודא השחמה אחידה בכל הצדדים.

cannoli

מוציאים את הקנולי המטוגן מהשמן עם רחת טיגון, מאפשרים לשמן לטפטף חזרה לסיר. מניחים על גבי צלחת מרופדת בנייר מגבת. מאפשרים לקנולי להתקרר כ – 2-3 דקות ומחלצים מצינורות המתכת (הצינורות נשלפים בקלות).

שומרים את הקנולי המטוגן לאחר צינון בקופסה אטומה עד למילוי.

cannoli

מכינים גנאש שוקולד וטובלים את הקצוות

שמים את השוקולד והשמנת בקערה ומחממים בזהירות במיקרוגל, מערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה. מצננים מעט. שמים את הברס בקערה נוספת. טובלים קצה של כל קנולי (שני הצדדים) בגנאש השוקולד ומיד אחר בקערה עם הברס. מניחים בצלחת ומאפשרים לשוקולד להתייצב (אפשר להעביר לקירור לזירוז).

להכנת המילוי

שמים בקערת המיקסר את גבינת המסקרפונה, מוסיפים את השמנת המתוקה, אבקת קפה נמס ואבקת סוכר. טורפים היטב עם מטרפה ידנית רק כדי ליצור תערובת אחידה. מחברים את בלון ההקצפה ובמהירות גבוהה מקציפים את התערובת עד לקבלת קרם סמיך (שימו לב שלא להקציף יתר על המידה). מעבירים את הקרם לשק זילוף עם פיה חלקה או משוננת בקוטר 1 ס"מ. ממלאים כל קנולי בקרם, תחילה מקצה אחד ואח"כ מהקצה השני. מניחים בערימה בצלחת הגשה. לפניי ההגשה מנפים מעל אבקת סוכר. אם נשאר מהגנאש שוקולד אפשר לזלף מעל גם מעט מהגנאש.

cannoli

חג שמח ומתוק!

סופגניות מהירות ללא לישה

סופגניות מהירות ללא לישה

גידי גוב אמר פעם שכל דבר שמטגנים אותו בשמן עמוק לא יכול להיות פחות מנפלא. ואם תחשבו על זה – זה נכון. תכלס אם נשים בצד את עניין הבריאות, הקלוריות וגם הטרחה שכרוכה בטיגון בשמן עמוק, כמעט כל דבר המגיח מסיר רוחש שמן מבעבע, הוא טעים ונפלא, לפחות באותו באותו הרגע…  חנוכה בפתח, ואם אתם אוהבים את זה או לא, זוהי שעתם של המאכלים המטוגנים.

השנה, הכנתי עבור שמרית ולוטוס מתכון לסופגניות שמרים מהירות ללא לישה. כן, מה ששמעתם. אלו סופגניות שמרים אמתיות, אבל ללא כל ההתעסקות שבהכנת בצק, לישה, התפחה, רידוד, קריצה, התפחה נוספת וטיגון. כל מה שיש פה זה הכנת בלילה בקערה אחת ובלא יותר מ – 5 דקות עבודה, ערבוב קל, התפחה וטיגון. אלו סופגניות שזמן העבודה בתהליך ההכנה שלהן הוא ממש מינימלי ויחד עם זאת מתקבלות סופגניות שמרים נפלאות. לכבוד צילומי הסרטון הכנתי את הסופגניות האלו כ – 10 פעמים (!), בכל פעם לא נשארה סופגנייה אחת בצלחת והן נטרפו בשני ביסים על ידי כל מי שטעם.

סופגניות מהירות ללא לישה

אז איך עושים את זה? פשוט וקל –

בקערה אחת מערבבים קמח, שמרים טריים (אז נכון שהמתכון הוכן עבור חברת "שמרית" אבל במסגרת הניסיונות הכנתי את הסופגניות האלו גם עם שמרים טריים וגם עם יבשים והתוצאה עם שמרים טריים הייתה חד משמעית הרבה יותר מוצלחת מהיבשים, הן מבחינת הטעם, האווריריות וגם בשל זמני התפיחה הקצרים יותר. זאת המלצתי האישית). מוסיפים קינמון, סוכר ומלח ומערבבים היטב.

סופגניות מהירות ללא לישה

אחרי שערבבנו את החומרים היבשים מוסיפים את הרטובים – שמן, ביצה וחלב.

סופגניות מהירות ללא לישה

טורפים היטב, אבל רק עד שמתקבלת בלילה אחידה וחלקה.

סופגניות מהירות ללא לישה

מכסים ומתפיחים כשעה – שעה וחצי. אפשר כמובן להכין ערב קודם או בבוקר ולהתפיח בקירור. העיסה מוכנה לטיגון כשנוצרות בה בועיות אויר (בשמרים יבשים לא בהכרח שייווצרו בועיות משמעותיות).

סופגניות מהירות ללא לישה

מחממים שמן בסיר בינוני. אם יש לכם מד חום מתאים, טמפרטורת הטיגון צריכה להיות 170 מעלות. אם אין מדחום, דרוש קצת ניסוי ותהייה, אבל האינדיקציה לכך שהשמן חם מספיק היא כשמכניסים כף עץ לשמן החם נוצרות סביבו בועיות קטנות. על הטמפרטורה להישאר קבועה במהלך הטיגון.

עם כף קפיצית לגלידה "זורקים" לשמן בכל פעם 4-5 כדורי בצק. אני כותבת "זורקים" כי כדי שיוצרו סופגניות עגולות הפעולה צריכה להיות מהירה וחדה. נפילה אטית של הבלילה לשמן החם תניב סופגניות טובות וטעימות אבל בצורות שונות. מטגנים 3-4 דקות בסה"כ.

סופגניות מהירות ללא לישה

מוציאים לצלחת עם נייר סופג.

סופגניות מהירות ללא לישה

מזלפים מעל הסופגניות ממרח לוטוס שחומם קלות במיקרוגל לריכוך. אפשר להחליף כמובן את הממרח בכל ממרח אחר שאוהבים – שוקולד מומס, נוטלה, ריבת חלב, ממרח חלבה ועוד. אני מודה שבאופן אישי אני חושבת שהלוטוס מחמיא להן במיוחד.

סופגניות מהירות ללא לישה

מפזרים מעל שוקולד לבן מגורר בנדיבות. מגישים מיד. והנה גם סרטון שמדגים איך עושים זאת:

סופגניות שמרים מהירות

לכ – 50 סופגניות קטנות

לבלילה

3 כוסות (420 גרם) קמח לבן

4 כפות (32 גרם) שמרים טריים שמרית בשקית

1 כוס (200 גרם) סוכר

קורט מלח

1 כפית קינמון טחון

2 ביצים

1/4 כוס (60 מ"ל) שמן קנולה

1 כפית תמצית וניל

כוס וחצי (360 מ"ל) חלב פושר

לטיגון

1 ליטר שמן קנולה

להגשה

ממרח לוטוס

שבבי שוקולד לבן

 מכינים את הבלילה

מנפים לקערה את הקמח, מוסיפים את השמרים הטריים ומערבבים. מוסיפים את הסוכר, מלח וקינמון ומערבבים שוב. מוסיפים לקערה את הביצים, השמן, תמצית וניל וחלב וטורפים היטב עד לקבלת בלילה חלקה. מכסים ושומרים בטמפרטורת החדר כשעה – שעה וחצי. הבלילה לא תתפח משמעותית אבל יוצרו על פנה בועיות. ניתן להכין מראש ולהתפיח לילה או יום שלם בקירור.

מטגנים

בסיר בינוני מחממים את השמן עד ל – 170 מעלות או עד שמופיעות בועיות סביב כף עץ המוכנסת לתוכו. בעזרת כף קפיצית לגלידה בקוטר 4 ס"מ (או שתי כפות רגילות) "זורקים" לבצק בכל פעם 4-5 כדורים מהבלילה. מטגנים כ – 3-4 דקות ועד שהסופגנייה שחומה מכל צידיה. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.

מעטרים

מחממים כמה שניות את ממרח הלוטוס במיקרוגל עד שהוא הופך רך וכמעט נוזלי, מעבירים לשק זילוף (או בעזרת כפית רגילה) מעטרים בפסים של הממרח. מפזרים מעל שבבי שוקולד לבן. מגישים מיד.

חג שמח!!

סופגניות מהירות ללא לישה

 

בומבולוני

בומבולוני

אחד הדברים שהכי אהבתי בעונה הקודמת של התוכנית "אהרוני וגידי המסע המופלא" (לצערי אחרי העונה הנוכחית אני לא עוקבת), מלבד היותה תוכנית מרתקת, מצחיקה ומעוררת תאבון, הוא הנסיון של אהרוני להתחקות במסע המשותף אחר המקור של הפסטה או האטריות – האם הסינים אחראיים על ההמצאה או שאולי האיטלקים? במהלך המסע מתברר שלא רק שבשתי המעצמות הללו הפסטה שולטת אלא גם במדינות נוספות. האמת היא שהתופעה הזו של מאכלים מסורתיים שונים שנפוצים בתרבויות ובמדינות שונות ואפילו רחוקות היא לא משהו האופייני רק לפסטה. ישנם מאכלים רבים, חלקם מושרשים ונחשבים כמסורתיים וכמאפיינים מקומות מסוימים, אך ניתן למצוא אותם במקומות שונים לגמרי, עם שמות אחרים ולפעמים במראה אחר. לרוב מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.

אז תגידו שלום לסופגנייה האיטלקית. האיטלקים נתנו לה שם קצת יותר מדליק מהשם העברי שהעניק לה דוד ילין והמקורות היהודיים (סופגנין) וקראו לה בומבולוני. אבל אם מתחשק לכם להיות אהרוני לרגע, ולעשות תחקיר מקיף (קריאה בויקיפדיה…) תגלו שגם בגרמניה מכינים סופגניות לחג המולד שם הן נקראות ברלינר, וכך גם בסלאביה, סלובינה ואוסטריה, בכל מקום בשם אחר. בניו יורק ובארה"ב בכלל תוכלו למצוא את הדונאטס המפורסמים אבל ניו אורלינס מתאפיינת בסופגניות הבנייה (beignets) שיש הטוענים שמקורה בכלל צרפתי. כך או כך, מבלי להפוך להיות ה – Kitchen Coach, הסופגנייה היא אמנם מאכל יהודי מסורתי בחנוכה, אבל באופן לא תמוה בכלל ניתן למצוא אותה במקומות אחרים לחלוטין ובדר"כ באותו הזמן בשנה. תמיד מדובר במאפה בצק שמרים מטוגן המוגש כשהוא טרי טרי ובמלית מתוקה.

אז שנחזור לסופגנייה האיטלקית שלנו?

כאמור, הבומבולוני לא שונה בהרבה מהסופגנייה המסורתית של פעם, אבל במקום ריבת תות כמלית היא בדר"כ מוגשת עם מלית של קרם פטיסייר. ללא קיצורי דרך ושימושים באבקות מוכנות, את המלית הקרמית מכינים לבד. הבצק שלה קצת יותר עשיר בביצים ובחמאה, אך אופן ההכנה דומה להכנת סופגנייה רגילה.

**ההגרלה הסתיימה**

רוצים להכין את הבומבולוני? הפעם זה משתלם לכם יותר מתמיד! בין הקוראים שיכינו את הבומבולוני תוך שימוש בשמרים טריים בלבד, יצלמו ויעלו תמונה לדף הפייסבוק של מתוקים שלי תתקיים הגרלה עם פרסים מעולים מתנת שמרית:

פרס ראשון – מיקסר מקצועי מדגם KMX70-79 של המותג "Kmix"

פרס שני– השתתפות בסדנת אפיית שמרים של "חוויה עם טעם"

פרס שלישי ספר אפייה של מיקי שמו "שבתות וחגים"

KMX51-41

אם אין לכם חשבון פייסבוק תוכלו לשלוח את תמונותכם אליי למייל ל metukim.sheli@gmail.com ולהשתתף בהגרלה. תקנון מלא של ההגרלה תוכלו למצוא בדף השני של פוסט זה. את התמונות ניתן להעלות מעכשיו ועד ה – 23.12.14 בחצות. תוצאות ההגרלה יפורסמו בדף הפייסבוק וגם כאן בבלוג. את הבומבולוני שלכם אגב, אתם רשאים למלא בכל מלית שתרצו.

מוכנים?

בומבולוני – סופגניות איטלקיות במלית פטיסייר

ל – 25 בומבוליני בינוניים

לבצק

3.5 כוסות (500 גרם) קמח

1/2 כפית מלח

1/2 כוס (100 גרם) סוכר

1/2 שקית (25 גרם) שמרית

1/2 שקית (25 גרם) משפר אפייה

1 כפית קליפת תפוז מגוררת דק

3 ביצים

50 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות קטנות

1/3 כוס (80 מ"ל) חלב פושר

למלית פטיסייר

6 חלמונים

3/4 כוס (150 גרם) סוכר

1/3 כוס (40 גרם) קורנפלור מנופה

2 כוסות + 1 כף (500 מ"ל) חלב

50 גרם חמאה

1 כפית תמצית וניל

1 כף ליקר פרנג'ליקו (ניתן להמיר בברנדי/ רום או בחלב)

לטיגון

1 ליטר שמן קנולה

להגשה

אבקת סוכר

מכינים את הבצק –

מנפים לקערת המיקסר את הקמח, מוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים היטב. מוסיפים את השמרים ואת משפר האפייה ומערבבים שוב. מחברים את וו הלישה ובמהירות נמוכה מוסיפים את הביצים, קליפת תפוז, תמצית וניל וקוביות החמאה. מוסיפים בהדרגה את החלב רק עד לקבלת בצק רך. מוסיפים כף אחר כף ובמידת הצורך אם הבצק קשה מידי מוסיפים עוד קצת חלב. לשים 7-8 דקות ועד לקבלת בצק חלק, רך ונעים. משמנים קערה נקייה ומגלגלים את הבצק בתוכה כך שישומן היטב, מכסים ומתפיחים כשעה וחצי-שעתיים. הבצק לא יכפיל את נפחו וזה בסדר. ניתן להכין מראש ולהתפיח לילה שלם בקירור.

מכינים את הסופגניות

גוזרים ניירות אפייה לריבועים בגודל 7X7 ס"מ ומניחים בתבנית אפייה. מעבירים את הבצק למשטח עבודה ומרדדים אותו לעובי של 1.5-2 ס"מ. קורצים מהבצק עיגולים בקוטר 5 ס"מ ומניחים כל עיגול בצק על גבי ריבוע נייר אפייה. במקום לרדד ולקרוץ עיגולים אפשר גם ליצור כדורי בצק חלקים בקוטר של כ – 4 ס"מ.

בומבולוני

מכסים באופן רופף בניילון נצמד ומתפיחים עוד 30-40 דקות (בצק שהותפח במקרר רצוי לאפשר לעיגולי הבצק לתפוח כשעה בטמפרטורת החדר). בכל מקרה, כדורי/עיגולי הבצק צריכים להיות תפוחים מאוד לפניי הטיגון ולכן ראו את הזמנים כהמלצה. הזמן הנכון לטיגון הוא כשהכדורים ממש הכפילו את נפחם.

בסיר רחב מחממים שמן עד לגובה של 4 ס"מ ועד לטמפרטורה של 160 מעלות. (אם אין לכם מדחום מתאים, מחממים את השמן ובודקים אם הוא מספיק חם ע"י הכנסה של חתיכת בצק לשמן, אם נוצרות סביבה בועיות והיא צפה ועולה במהירות השמן חם דיו. השם לא אמור לבעבע בפראות אלא אמורות להיווצר בועיות קטנות סביב הבצק). שומרים על חום קבוע של השמן ע"י הגברה והנמכה של עוצמת הלהבה.

מרימים בכל פעם 3-4 עיגולי בצק עם ריבוע הנייר ומעבירים בזהירות לשמן החם כשהחלק העליון והתפוח פונה כלפי מטה והנייר כלפי מעלה. מנתקים בעדינות את הנייר מהבצק.

מטגנים כדקה וחצי-שתיים דקות מכל צד. במהלך הטיגון הבומבולוני יתפחו מאוד ויזהיבו. בעזרת תרווד מוציאים לצלחת מרופדת בנייר אפייה ומצננים מעט לפניי שממלאים בקרם.

מכינים את הפטיסייר (מומלץ להכין מראש ולאפשר לקרם להתקרר לפניי שהסופגניות מוכנות) –

בקערה טורפים היטב חלמונים, סוכר וקורנפלור לקבלת בלילה חלקה ואחידה.

בומבולוני

במקביל בסיר בינוני מביאים לרתיחה חלב, חמאה ותמצית וניל. כשהחלב רותח, מסירים מהאש ומוזגים מיד בזרם דק לתוך תערובת החלמונים, טורפים כל הזמן את החלמונים. מעבירים את הבלילה בחזרה לסיר וללהבה ותוך כדי טריפה מתמדת מביאים לרתיחה ועד להיווצרות קרם סמיך במרקם של פודינג, מבשלים עוד דקה נוספת (טורפים כל הזמן), מסירים מהאש ומעבירים דרך מסננת דקה לקערה נקייה. מכסים בניילון נצמד ישירות את הקרם על מנת שלא יווצר קרום, מצננים מעט ומעבירים לקירור לצינון מלא. לפניי השימוש מוצאים מהקירור, מוסיפים 1 כף ליקר או חלב וטורפים היטב לקבלת תערובת חלקה. מעבירים לשק זילוף עם פייה משוננת.

ממלאים ומגישים

יוצרים בראש כל בומבולוני חריץ בצורת X, מכניסים בעדינות את שק הזילוף וממלאים עד שהקרם מבצבץ החוצה. מזלפים גם בחלקו העליון מעט מהקרם (אני קצת נסחפתי בכמויות, אפשר בהחלט להסתפק בפחות). מפדרים באבקת סוכר ומגישים מיד.

הבומבולוני טובים ביום הכנתם, מומלץ להגיש סמוך להכנה.

בומבולוני

מצפה לראות את התמונות שלכם בדף הפייסבוק!

לתקנון המלא של ההגרלה עברו לדף השני של הפוסט כאן בתחתית העמוד.

מאפינסופגניות

מאפינסופגניות

האמת היא שאני לא אוהבת מנות שמתחפשות למנות אחרות – ממרח העשוי חצילים והמתיימר להיות ממרח כבד, שוקולד חרובים המחופש לשוקולד איכותי, שניצל העשוי מסויה, גבינה ללא חלב וכו'… אבל לפעמים יש הפתעות של ממש בהם החיקוי מצליח לייצר משהו חדש וטוב לא פחות (כמו עוגת שושנים דמוית שמרים הזו) ולפעמים, כמו במאפה הבא, החיקוי לגמרי עולה על המקור.

אז מה זה בעצם מאפינסופגניות?

במסגרת פרוייקט שהכנתי לחברת דנשר היבואנית של מעדן פרי ללא סוכר "טוסו", התבקשתי להכין מתכונים לחנוכה שמציגים אלטרנטיבה שפויה מבחינה קלורית למטעמי החג. את הרעיון למאפה הזה ראיתי לפניי הרבה שנים בפורום מתכונים של תפוז ומי שהגתה אותו היא בלוגרית ותיקה בשם פירגה, בשלנית ואופה בחסד. הרעיון הוא שבמקום לטגן בשמן עמוק בלילת סופגניות יוגורט (או אשל), אופים אותה בתבניות שקעים. בזכות המרקם הרך והמיוחד, בזכות מילוי הריבה הנדיב, ובזכות עננת אבקת סוכר המתוקה, המאפה החמים מצליח לייצר אלטרינטיבה טעימה וטובה לא פחות לכל סופגנייה ובהרבה פחות קלוריות. למעשה, בין שלל מאפי החג שהכנתי עד כה ויתפרסמו ממש בקרוב, המאפינסופגנייה זכו להכי הרבה תשואות ותגובות נלהבות.

מאפינסופגניות

מאפינסופגניות יוגורט ותפוז

ל – 20 יחידות

1 כוס (140 גרם) קמח

1 שקית (10 גרם) אבקת אפייה

3 גביעי יוגורט 3% (450 גרם)

1/3 כוס (80 מ"ל) שמן קנולה

1 כוס (200 גרם) סוכר

3 ביצים

1 כפית קליפת תפוז מגוררת דק

2 כפות (30 מ"ל) מיץ תפוזים סחוט טרי

1 כפית תמצית וניל 

להגשה

מעדן פרי

אבקת סוכר

ההכנה – 

מחממים תנור ל – 175. משמנים היטב בחמאה תבנית שקעים סטנדרטית בנפח של רבע כוס.

מנפים לקערה את הקמח ואבקת אפייה ומערבבים היטב.

בקערה נפרדת טורפים את היוגורט, שמן, סוכר, ביצים, תמצית וניל, קליפת ומיץ תפוזים. מוסיפים את תערובת הקמח לקערת היוגורט וטורפים היטב עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה. מעבירים לכלי נוח למזיגה וממלאים את השקעים עד למחצית מגובהם. אופים 20-25 דקות ועד שהמאפינס תפוחים וזהובים. מוציאים ומצננים. המאפינס ישקעו קצת וזה בסדר. מעבירים סכין חדה בדופן כל מאפה ומשחררים בעדינות מהתבנית.

לפניי ההגשה מניחים מעל כל מאפה כפית מעדן פרי  ומנפים מעל מעט אבקת סוכר.

אם אופים בתבניות חד פעמיות מומלץ להמתין לצינון מלא לפניי החילוץ.

חג שמח!

 

 

סופגניות של פעם

סופגניות של פעם

בכל פעם שיוצא לי לראות ברשת מתכון של סופגניות מכל סוג שהוא, אני יודעת שתמיד אח"כ אוכל למצוא תגובה של אחד הקוראים שאומרת: "תכלס, אין כמו הסופגניות של פעם… הכי פשוט והכי טעים".  דווקא במציאות שבה יש שפע ומגוון רחב של אפשרויות, צורות וטעמים, ישנה התרפקות נוסטלגית על העבר וגעגועים לטעמים של פעם. אבל גם בדור הצעיר יותר, הדברים דומים. כשהודעתי בבית כי מחר אני מטגנת סופגניות, מיד קפצו עליי החבר'ה הקטנים בדרישה להכין את "הדבר האמיתי" ולא תחליף מהיר הכנה טעים ככל שיהיה. והתחליף הקבוע שלי אכן טעים ביותר, ואני לא מוותרת עליו כ"כ בקלות, אבל הפעם נכנעתי לבקשה של הילדים.

סופגניות של פעם

אבל למרות שמדובר במתכון נוסטלגי, ממש כמו של פעם, יש 2 דברים עליהם לא התפשרתי – על גודל הסופגנייה. הסתפקתי בסופגנייה מכובדת בקוטר של 5 ס"מ (לפניי התפחה וטיגון) ולא בסופגניות הענק שכיכבו בעבר. וכמו כן, הילדים לא היו מוכנים לשמוע על ריבה אדומה כמלית, ולכן את מקומה של הריבה הקלאסית תפסו מליות עדכניות יותר כמו נוטלה, ריבת חלב, קרם פטיסייר.

סופגניות של פעם

מתחילים בהכנה של בצק שמרים. זהו בצק רך ועשיר ויש בו כמות קטנה יחסית של חמאה (אל דאגה, שומן לא יחסר לסופגנייה שלנו). הוא מועשר במעט גרידת לימון או תפוז, ויחד עם החמאה נותנים לו ארומה ריחנית ונהדרת. את הבצק לשים היטב, עד שהוא הופך רך וגמיש מאוד. זהו בצק שמאוד נעים וקל לעבוד אתו.

סופגניות של פעם

מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומתפיחים אותו עד שהוא מכפיל את נפחו, כשעה וחצי-שעתיים. בתום ההתפחה מתקבלת מעין כרית רכה של בצק רך ואוורירי.

סופגניות של פעם

מעבירים את הבצק למשטח עבודה ומרדדים אותו לעובי של 2 ס"מ. בעזרת חותכן (או באמצעות כוס אם בא לכם להרגיש ממש נוסטלגיים) קורצים ממנו עיגולים בקוטר של 5 ס"מ. משתדלים לנצל את כל הבצק ולקרוץ כמה שיותר צפוף. את הבצק שנותר לשים מעט שוב, מרדדים וקורצים, כך עד לשימוש מלא בבצק. במקום לרדד ולקרוץ את הבצק, אפשר גם ליצור כדורי בצק בקוטר של 4 ס"מ.

מניחים כל עיגול בצק על גבי ריבוע נייר אפייה בגודל 5-7 ס"מ, ומכסים באופן רופף בניילון נצמד. מתפיחים עד להכפלת הנפח. חנוכה הוא חג חורפי, ומזג האוויר לרוב קר מאוד. לכדורי הבצק לוקח זמן ממושך לתפוח, אבל חשוב לאפשר להם את הזמן הזה. כשמטגנים את עיגולי הבצק, במקום להרים את הבצק עם הידיים ולפגוע בתפיחה האחידה שלו, מרימים את ריבוע הנייר ומעבירים את הבצק לטיגון כשהצד התפוח פונה כלפיי מטה והנייר כלפיי מעלה. מסירים בעדינות את נייר האפייה.

בסיר רחב ועמוק מחממים שמן קנולה עד לגובה של 4-5 ס"מ לערך. חום השמן הוא עניין משמעותי בטיגון – כדי שכדורי הבצק יטוגנו היטב גם בחלקם הפנימי ולא ישרפו בחלק החיצוני, חשוב לשמור על טמפרטורה של 160 מעלות. זה קל מאוד אם יש לכם מד חום מתאים. קצת (הרבה) יותר קשה לעשות את בלי מדחום, אבל גם כן אפשרי. חשוב להגביר ולהוריד את עוצמת הלהבה בהתאם – מעבירים בזהירות לשמן לא יותר מאשר 3-4 כדורי בצק בכל פעם כדי לא לגרום לחום השמן לצנוח יותר מידי.

הטיגון צריך להימשך כ – 2 דקות בלבד מכל צד. כאשר החלק ששוחה בשמן משחים דיו, בעזרת תרווד מסובבים את הסופגנייה כך שחציה השני יטוגן גם הוא. ע"י טיגון זהה של שני הצדדים נוצר הפס הלבן באמצע כל סופגנייה.

סופגניות של פעם

את הסופגניות המוכנות מוציאים לתבנית או קערה גדולה מרופדת בנייר סופג. מניחים לצינון. כדי למלא את הסופגנייה במלית הרצויה (ריבה, ריבת חלב, נוטלה, ממרח חלבה, ממרח אגוזים, ממרח שקדים, ממרח לוטוס, קרם פטיסייר עם קצפת או כל מלית אחרת שאוהבים) מעבירים  את המלית לשק זילוף עם פייה חלקה או בצורת כוכב בקוטר של 1 ס"מ. בעזרת סכין משוננת יוצרים חור מקודקוד הסופגנייה ועד לליבה הפנימית שלה. הפתח צריך להיות מספיק רחב כדי לאפשר לפיית שק הזילוף להיכנס פנימה, אבל אין צורך לחפור חור של ממש, לרוב סיבוב קל של הסכין עד למרכז הסופגנייה מספיק. מחדירים את פיית שק הזילוף וממלאים במעט מהמלית. הדגש כאן הוא על מעט, אלו לא פחזניות שיש למלא בנדיבות במלית, אלא רק במתן נגיעה קלה, סדר גודל של כפית ולא יותר. מזלפים עוד קצת מהמלית גם בקודקוד על גבי הפתח דרכו הכנסנו את שק הזילוף. עוד אופציה טובה למילוי היא שימוש בבקבוק לחיץ (סקוויזר). ניתן להחדיר את השפיץ של הבקבוק דרך הצד של הסופגנייה ולמלא במלית.

סופגניות של פעם

הסופגניות מוכנות. אם רוצים מפדרים אותן במעט אבקת סוכר ומגישים מיד. כמו כל מזון מטוגן, גם הסופגנייה במיטבה ככל שהיא טרייה. הזמן לא פועל לטובתה וסופגניות מאתמול לעולם לא יהיו מוצלחות מסופגנייה שזה עתה הגיחה מסיר הטיגון, לכן מומלץ להכין אותם סמוך ככל שניתן להגשה. נכון, זה לא אידיאלי לעמוד ולטגן כשהאורחים כבר מגיעים, אבל יחד עם זאת אל תתנו לסופגנייה שלכם לחכות יותר מידי.

סופגניות של פעם

 סופגניות של פעם

ל – 25 סופגניות בינוניות

3.5 כוסות (500 גרם) קמח

1/2 כפית מלח

1/4 כוס (50 גרם) סוכר

1 כף שמרים יבשים (או 1/2 שקית שמרים טריים)

1 ביצה

50 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות קטנות

1 כפית גרידת לימון דקה (מלימון בינוני אחד)

2 כפות רום או ברנדי

1 כוס (240 מ"ל) חלב פושר

לטיגון

1 ליטר שמן קנולה

למלית

ריבה/נוטלה/ריבת חלב/ממרח חלבה/ממרח אגוזים/ממרח לוטוס/ממרח לואקר/קרם פטיסייר או כל מלית אחרת שאוהבים

אבקת סוכר לעיטור

מכינים את הבצק

לקערת המיקסר מנפים את הקמח. מוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים היטב. מוסיפים גם את השמרים ומערבבים שוב. מחברים את וו הלישה ובמהירות נמוכה מוסיפים את גרידת הלימון, ביצה, רום/ברנדי ואת קוביות החמאה. מוסיפים בהדרגה את החלב הפושר, עד לקבלת בצק אחיד. לשים היטב, כ – 8-10 דקות ועד לקבלת בצק רך וגמיש מאוד. יוצרים מהבצק כדור ומעבירים לקערה נקייה משומנת קלות. מגלגלים את הבצק בקערה כך שישומן היטב מכל צידיו. מכסים בניילון נצמד את הקערה ומתפיחים עד להכפלת הנפח, כשעה וחצי-שעתיים. אפשר גם להתפיח לילה בקירור.

כשהבצק תפוח מעבירים אותו למשטח עבודה נקי ומרדדים לעובי של 2 ס"מ. בעזרת חותכן (או כוס) קורצים מהבצק עיגולים בקוטר של 5 ס"מ, משתדלים לקרוץ צפוף כל שאפשר. אם נותר בצק, מרדדים אותו שוב וקורצים עוד עיגולים עד לשימוש בכל הבצק. במקום לרדד ולקרוץ את הבצק אפשר ליצור ממנו כדורים חלקים בקוטר 4 ס"מ. מניחים את כדורי הבצק על גבי ריבועי נייר אפייה בגודל 6 ס"מ. מכסים באופן רופף בניילון נצמד ומתפיחים עד שכדורי הבצק הכפילו את נפחם. בינתיים בסיר רחב ועמוק מחממים שמן לטמפרטורה של 160 מעלות (או מבצעים מבחן קטן ומכניסים לשמן ידית של כף עץ, כשמופיעות בועיות סביבה, אך השמן לא רוחש ומבעבע בפראות השמן חם דיו). מעבירים בכל פעם כ – 3-4 כדורי בצק תפוחים מאוד לשמן החם כשהצד התפוח פונה כלפי מטה והנייר כלפיי מעלה. מסירים בעדינות את הנייר. מטגנים מכל צד כ – דקות. על הסופגניות לקבל גוון חום-זהוב אך לא כהה מידי. אם יש מדחום מקפידים שטמפרטורת השמן תישאר קבועה. גם ללא מדחום, יש להגביר ולהנמיך את עוצמת הלהבה בכל פעם שהשמן מתחמם או מתקרר.

בעזרת תרווד מוציאים את הסופגניות למגש עם נייר סופג. מצננים.

ממלאים

מעבירים את המלית הרצויה לשק זילוף עם פייה חלקה או משוננת בקוטר של 1 ס"מ. בעזרת סכין יוצרים חור בקודקוד כל סופגנייה עד לחלקה האמצעי. מחדירים את שק הזילוף וממלאים בכמות קטנה של המלית. מזלפים בקודקוד הסופגנייה עוד קצת מהמלית.  לפניי ההגשה בוזקים מעט אבקת סוכר. אפשר למלא את הסופגניות גם באמצעות בקבוק לחיץ.

הסופגניות טובות ככל שהן טריות יותר.

סופגניות של פעם

ורגע לפניי שנפרדים – אני חייבת להמליץ על מרק אותו הכנתי לאחרונה, מרק ערמונים מהבלוג של גל – פתיתים. אני מניחה שרובכם מכירים את הבלוג המשובח הזה, ואם לא – שווה מאוד להכיר. לאחרונה הכנתי את המרק ערמונים מהבלוג כספתח לארוחה חלבית ומדובר בלהיט. מחכה להזמנויות נוספות להכין אותו, פשוט מעדן.

חג שמח!!

סופגניות סוכר וקינמון אפויות

 סופגניות מהירות ללא שמרים

ככל שעוברות השנים, הערך של חג החנוכה בעיניי מקבל עוד ועוד נדבכים ומשמעויות.  כילדה, גדלתי בעיקר על סיפור נצחון החשמונאים על היוונים, אבל לחג הזה יש משמעויות נפלאות נוספות הקשורות לאמונה (לאו דווקא דתית) ולניסים שיכולים לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו.

חבל שלא לימדו אותי את זה בביה"ס. זיכרונות החג שלי מהחגיגות בביה"ס היסודי כוללים נר מקרטון שמונח ככתר על הראש, ובידי נר דולק והשעווה שלו מטפטפת מידי פעם וצורבת את כף ידי. סופגניות הענק השמנוניות שחולקו בסופה של מסיבת החנוכה, אף פעם לא עשו לי את זה, לא משנה במה הן מולאו או במה הן עוטרו וצופו, וזה די נדיר אצלי שמשהו מתוק לא עושה לי את זה.

כמו כל ילדה ישראלית, על אף גילי המופלג, גם אני גדלתי על כך שחג החנוכה הוא חג של מופעי ענק, ושל אולמות דחוסים באנשים. חג שיש בו ריחות מחניקים מידי של טיגון, וחג של סביבונים זולים עם מנגינה אחת קבועה שלרוב מתקלקלים לאחר שימוש קצר.

אבל זה שאני לא ראיתי את האור, ולא נהניתי כמו כולם מהחג, זה לא אומר שאני צריכה להוריש לילדיי את הזיכרון הזה. זיכרונות הילדות שלי צרובים בי כבר, אבל זיכרונות הילדות של ילדיי נבנים ממש בזה הרגע. הייתי רוצה שזכרונות החג שלהם יהיו שונים לגמרי משלי, ואני בהחלט משתדלת שהם יהיו חיוביים.

אז את אולמות המופעים הדחוסים אנחנו מחליפים בפעילויות משפחתיות מהנות אחרות. סביבונים בעיניי הם היום צעצוע נפלא – לא תאמינו כמה סביבון קטן יכול להעסיק, לשמח ולרתק ילד בן שנתיים, ואילו את ריחות הטיגון המחניקים אני מנסה להחליף בריחות של מתוקים נפלאים ושל תה נענע חם, מתוק וריחני.

לסופגניות הענק הדורשות הכנה מראש והרבה סבלנות, מצאתי תחליף מצוין. מדובר בסופגניות קטנטנות, הטומנות בחובן הפתעה קטנה. הן קלות ומהירות מאוד להכנה, והטיגון שלהן ממלא את הבית בריחות נעימים של קינמון וסוכר. החג עדיין לא הגיע, אבל הן כבר הספיקו לככב בביתנו מספר פעמים, ובכל פעם הן נטרפות מיד. ללא ספק זהו מתכון מנצח לכל מי שמאס בסופגניות המסורתיות, אבל בכל זאת מעוניין לשמר את רוח החג.

סופגניות מהירות ללא שמרים1

 הבלילה של הסופגניות הללו מזכירה בלילה של פנקייקס. הבטחתי סוד קטן – אז ככה: בבלילה מסתתרת מחית של פרי. הפרי יכול להיות בננה אחת או תפוח מקולף מגורר גס, או אפילו אגס מגורר. הפרי כמעט ולא בא לידי ביטוי בטעם (אצלנו אף אחד לא הצליח בשום מקרה לנחש איזה פרי מסתתר), אבל תורם לעסיסיות ולמרקם רך.

סופגניות מהירות ללא שמרים2

אבל למרות ששפני הניסיונות הפרטיים שלי לא הצליחו לאתר באיזה פרי מדובר, הסופגניות שכולם העדיפו היו סופגניות הבננה. אם אתם מארחים הרבה במהלך החג, תוכלו לנסות בכל ערב פרי אחר ולהחליט מהי הגירסא המועדפת עליכם.

סופגניות מהירות ללא שמרים4

מתחילים בחימום השמן. יוצקים לסיר כבד שמן שעומקו צריך להגיע לכ – 4 ס"מ. חום השמן הוא קריטי בהצלחת הסופגניות. אם יש לכם מדחום מתאים כוונו אותו ל –  160 מעלות. אם אין לכם מדחום, אפשרו לשמן להתחמם בסיר כבד ומעל להבה בינונית במשך כ – 10 דקות. זכרו שהשמן מתקרר ככל שמטגנים בו כמות גדולה יותר, ולכן אל תעמיסו. טגנו כ – 6 סופגניות קטנות בכל סבב. חשוב מאוד גם לשים לב שבמהלך הטיגון השמן לא מתחמם יתר על המידה. מד חום כמובן הופך את החיים לקלים יותר, אבל גם בלעדיו אפשר להסתדר. אחרי סבב אחד או שניים של טיגון, תוכלו לתפוס את העיקרון ולהגביר ולהנמיך את הלהבה בהתאם.

 ביתיים אפשר להכין בנחת את הבלילה. מתחילים במחית הבננה או בגירוד התפוח.

סופגניות מהירות ללא שמרים3

מכינים שתי קערות – קערת "יבשים" וקערת "רטובים". מאחדים בין השתיים ומוסיפים גם את מחית הפרי

סופגניות מהירות ללא שמרים5

בשלב הזה השמן צריך להיות כבר חם מספיק. הכי נוח להעזר לטיגון הסופגניות בכף קפיצית של גלידה. מי שיש לו כף קפיצית להכנת פלאפל גם יכול לעשות בה שימוש, כיוון שכמות הבלילה שבה משתמשים עבור כל סופגנייה היא קטנה מאוד (סדר גודל של כפית). אם אתם משתמשים בכף לגלידה, שימו לב שלא להעמיס עליה יתר על המידה. סופגנייה גדולה מידי עשויה להיות לא מוכנה דיה במרכזה.

סופגניות מהירות ללא שמרים6

יאללה, מתחילים לטגן. אבל לפניי שמתחילים מכינים צלחת עם נייר סופג וקערית נוספת בה מערבבים יחד סוכר וקינמון. התערובת הזו תשמש אותנו לציפוי הסופגניות.

סופגניות מהירות ללא שמרים7

עכשיו מתחילים בטיגון – "זורקים" בעזרת הכף הקפיצית כ – 6-7 סופגניות לתוך השמן הלוהט ומטגנים במשך כ – 4-5 דקות. הסופגניות באורח פלא מתעגלות ומתמלאות במהלך הטיגון. הן מטוגנות דיין כשצבען חום עמוק.

סופגניות מהירות ללא שמרים8

מוציאים את הסופגניות מהשמן החם בעזרת תרווד, מניחים אותן על גבי הצלחת המרופדת בנייר סופג. בעודן חמות מעבירים אותן לגלגול קצר בקערת הקינמון והסוכר

סופגניות מהירות ללא שמרים9

 מסיימים לטגן את יתר הבלילה ומעבירים לצלחת הגשה. אל תתפלאו אם כשתסיימו את הטיגון, צלחת ההגשה כבר תהיה ריקה. הסופגניות הללו פשוט נחטפות.

סופגניות מהירות ללא שמרים9

סופגניות מהירות ללא שמרים

לכ – 35 סופגניות קטנטנות בגודל 2.5 ס"מ

1.5 כוסות קמח

2 כפיות אבקת אפייה

1/2 כפית מלח

1/4 כפית קינמון טחון

1/3 כוס סוכר

1 ביצה L

1/2 כוס חלב (או שמנת מתוקה)

מחית מבננה 1 גדולה (או תפוח מקולף ומגורר גס)

1 כפית תמצית ווניל

2 כפות שמן

שמן לטיגון

לציפוי

1/2 כוס סוכר

1 כפית קינמון טחון

לסיר כבד יוצקים את השמן לטיגון לגובה של כ – 4 ס"מ. מחממים במשך כ – 10 דקות על להבה בינונית (חום השמן צריך להישאר קבוע על 160 מעלות).

מנפים את הקמח ואבקת האפייה לקערה. מוסיפים את המלח, הקינמון והסוכר. מערבבים היטב. בקערה נפרדת מערבבים יחד את הביצה, החלב, מחית הבננה (או התפוח), תמצית הוניל, ו – 2 כפות שמן. מאחדים בין שתי התערובות ומערבבים למחית חלקה. (אם המחית סמיכה מידי, ניתן לדלל אותה בכף אחת או שתיים נוספות של חלב)

בקערית קטנה מערבבים יחד את הסוכר והקינמון לציפוי.

בעזרת כף קפיצית לגלידה, מרימים כמות קטנה (ככפית) ויוצקים בזריזות לתוך השמן החם. מטגנים כ – 6 סופגניות בכל סבב למשך כ – 4-5 דקות. הסופגניות עשויות דיין כשצבען חום עמוק מכל צדדיהן.  בעזרת תרווד מוציאים את הסופגניות לצלחת מרופדת בנייר סופג, ובעודן חמות מאוד מגלגלים אותן  בציפוי הסוכר והקינמון. מצננים מעט ומגישים.

הסופגניות במיטבן כשהן טריות ובכל מקרה רק ביום הכנתן.

 סופגניות מהירות ללא שמרים 10

חג שמח והרבה אור!

רוצים לחסוך המון קלוריות ולהכין סופגניות אפויות, רכות ונהדרות שלא רחוקות מהדבר האמיתי?

נסו את הסופגניות הללו –

סופגניות סוכר וקינמון אפויות