בלוג המתוקים של חן שוקרון
בשבוע שעבר השתתפתי בארוע בלוגרים לכבוד צאת ספרו החדש של מיקי שמו "אוצר העוגיות". בכל 5 שנותיי כבלוגרית, זוהי הפעם הראשונה שבה אני משתתפת במה שנקרא "ארוע בלוגרים". מידי פעם אני מקבלת הזמנות לארועים דומים, אבל לרוב אני מדירה את רגליי מהם. ארועי יחסי ציבור וקידום מכירות לרוב לא מעניינים אותי, ואם הם לא מעניינים…
כילדה, החג שהכי אהבתי היה חג פורים. ההתרגשות התחילה עוד לפני ט"ו בשבט – החלומות, התוכניות, וההתארגנות. זאת הייתה ההזדמנות להיות ליום אחד כל מה שרציתי להיות – מלכה, פייה או נסיכה. איזו מבין האפשרויות לא הייתה ממש חשובה – העיקר שאלבש שמלת קצפת נפוחה ואחזיק שרביט נוצץ ביד. אז, שלא כמו היום, שפע התחפושות…
לחצי שלי ישנה כמות לא מבוטלת של חולצות מכופתרות בצבע תכלת התלויות להן בארון הבגדים. זה עדיין לא מפריע לו, בכל פעם שאנחנו נכנסים לחנות בגדים לגברים, לגשת מיד אל המדף עם החולצות המכופתרות, ולשלוף בחגיגיות חולצה נוספת בצבע תכלת. כי לא משנה כמה חולצות דומות יהיו לו, תמיד חולצה כזו נוספת תתקבל מבחינתו בברכה….
לפניי כחודש פירסמתי כאן את הרשומה "הרומן שלי עם מיקי", שעסקה בסיפרו החדש של מיקי שמו, ממנו הצלחתי לראשונה להכין עוגיות מקרון. בעקבות פירסום הרשומה, קיבלתי הצעה נדיבה ביותר ממאקי מסו-שף לבוא ולהתארח בסדנה של מיקי שמו שתעסוק בנושא בצק שמרים. סו-שף, למי שלא מכיר זוהי חנות חיפאית רחבת ידיים, שניתן למצוא בה כל דבר הקשור לאפייה ולבישול…
