כשהשתחררתי מהצבא נסעתי עם חברה טובה לטיול של חצי שנה באוסטרליה. זו תהיה קלישאה להגיד שזו הייתה אחת התקופות היפות בחיי (בעיקר משום שאני אומרת את זה גם על תקופת הצבא, האוניברסיטה, וכו'…). אבל כל מי שטייל בחו"ל אי פעם, ובעיקר מי שנסע לטיולים ארוכים, יודע שזו תקופה עמוסה בחוויות, בזיכרונות, במפגשים עם הטבע, עם תרבויות ועם אנשים שונים מכל העולם. אבל מה שזכור לי בעיקר מהטיול באוסטרליה היא תחושה של שחרור וחופשיות רבה.
באף תקופה בחיי לא הייתי כ"כ משוחררת ממחויבות כלשהן כפי שהייתי באוסטרליה. בלי לימודים, בלי עבודה, בלי בית, משכנתא או שכ"ד ואפילו בלי בן זוג או בני משפחה בסביבה. בכל בוקר כשפתחתי את עיניי, כל הטרדות שהיו לי הסתכמו ב – "מה אעשה היום? היכן אטייל? מה אראה?, את מי אפגוש ואיפה אוכל?"
ואכן, תחושת השחרור בכל מה שקשור באוכל הייתה כה גדולה עד שכשחזרתי ארצה המטען החורג שהבאתי איתי לא היה רק בבטן המטוס, אלא גם בבטן הפרטית שלי. זו הייתה פשוט תקופת של זלילה גדולה, תקופה שלא נכללו בה מחשבות על ההרכב הבריאותי של המנה או על הערך הקלורי שלה. לרוב אכלתי כל מה שרציתי ומבלי לחשוב יותר מידי. לדוגמא – אחד מהמנהגים שלנו בטיול היה לקנות (ולאכול) בכל יום חטיף מתוק – מרס, סניקרס, טוויקס, לא משנה איזה חטיף בדיוק. היום שאני חושבת על זה, זה נשמע לי קצת מטורף, במיוחד לאור העובדה שמאז שחזרתי אפשר למנות אולי על יד אחת את מספר הפעמים בהם אכלתי חטיף שכזה. ועברו מאז למעלה מ – 15 שנה.
הפעם האחרונה שאכלתי חטיף כזה הייתה דווקא בשבוע שעבר. עמדתי בתור לקופה בסופרמרקט. התור התארך והתעכב, ושלא כהרגלי הפעם לא התעלמתי משפע המציאות וגונבי תשומת הלב שליד הקופות. קניתי לי את אחד מהחטיפים המתוקים הללו. אבל כבר באוטו, כשטעמתי מהחטיף, הבנתי שהוא לא בדיוק כפי שאני זוכרת אותו. זה הוביל אותי למחשבה שלפעמים הטעמים שאנחנו זוכרים ממאכלים שונים שאכלנו בחיינו לאו דווקא קשורים לאותו המאכל, אלא פשוט מעוררים בנו זיכרונות מאותה תקופה. וכפי שלטוסטים שאנחנו מכינים לעצמנו היום בבית לעולם לא יהיה הטעם של הטוסטים מהצבא, כך גם לחטיף שקניתי בשבוע שעבר לעולם לא יהיה הטעם של החטיף מאוסטרליה.
אבל החטיף הלא כ"כ מוצלח דרבן אותי לנסות להכין עוגה דמוית חטיף שכזה. אז הכנתי. מיותר לציין שהתוצאה הביתית משובחת וטעימה. זהו לא ממש חטיף, אבל זה בהחלט ממתק באותה הרוח – עם בסיס פריך, מלית רכה ומתוקה עשירה בבוטנים קלויים, ומעל כל אלה כדי להשלים את התמונה – ציפוי שוקולדי שמשתלב בצורה מושלמת עם יתר הטעמים והמרקמים. ההכנה יחסית די פשוטה ולא מורכבת, בעיקר בשל השימוש בריבת חלב מוכנה. אם אתם ממש מתעקשים, אתם כמובן יכולים להשתמש בריבת חלב ביתית. כדי להקל עוד יותר אני השתמשתי גם בבוטנים קלויים וקצוצים שנרכשו כבר כך (להשיג בחנויות לצורכי קונדיטוריה), אבל שוב – גם כאן אפשר לקלות ולקצוץ את הבוטנים עצמאית.
מתחילים בהכנת הבסיס – בתבנית מרובעת אופים בשכבה דקה בצק פריך. זהו בצק קל להכנה שדורש מינימום של התעסקות. אין צורך לרדד אותו, פשוט בעזרת הידיים משטחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה לשכבה דקה ואחידה. כדי לעזור לבצק להיות פריך עוד יותר, מומלץ לשמור אותו במקפיא בזמן שהתנור מתחמם למשך של כ – 20 דקות. את הבצק אופים הישר מהמקפיא.
בזמן ששכבת הבסיס מצטננת, מכינים בזריזות את המלית. לא תאמינו כמה ההכנה היא פשוטה – כל מה שיש לעשות הוא להוסיף לריבת החלב את הבוטנים הקלויים והקצוצים ולערבב היטב. אם ריבת החלב נוקשה מעט וקשה לערבוב, אפשר לחמם אותה מספר שניות במיקרוגל כדי לרכך אותה מעט.
את המלית מורחים בשכבה אחידה, בעזרת כף, על גבי הבסיס האפוי. מעבירים את התבנית שוב למקפיא (או לקירור, אם אין מקום במקפיא), ובינתיים מכינים את ציפוי השוקולד
בקערה חסינת חום מניחים יחד שוקולד וחמאה, ממסים יחד במיקרוגל (אפשר גם על בן מארי), ומערבבים היטב, עד לקבלת תערובת שוקולדית אחידה ומבריקה.
מצפים את מלית ריבת החלב בשכבה דקה של שוקולד. חשוב לעבוד במהירות כיוון שהשוקולד מתקרר ומתקשה במהירות. מפזרים מעל את הברס (או מעט בוטנים).
וזהו. עוגת הסניקרס שלנו מוכנה. נותנים לשוקולד להתייצב לחלוטין בקירור ואז חותכים את העוגה לקוביות בגודל של 4X4 ס"מ ושומרים בקופסא אטומה במקרר. מומלץ להניח נייר אפייה בין שכבה לשכבה על מנת שהשכבות לא ידבקו זו לזו.
לא תאמינו כמה זה טעים…
עוגת סניקרס
לתבנית מרובעת בגודל 24X24 ס"מ מרופדת בנייר אפייה
לבסיס –
1 כוס (140 גר') קמח
1/4 כוס (50 גר') סוכר
2 כפות (16 גר') אבקת סוכר
קורט מלח
120 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות
1 חלמון גדול
למלית –
כ – 2 כוסות ריבת חלב (650 גר')
1.5 כוסות (160 גר') בוטנים קלויים וקצוצים גס
לציפוי –
200 גר' שוקולד מריר (רצוי 56% מוצקי קקאו)
60 גר' חמאה חתוכה לקוביות
ברס (אגוזי לוס מקורמלים וקצוצים גס) – אופציונאלי
להכנת הבסיס –
לקערת המיקסר מנפים את הקמח ואבקת הסוכר, מוסיפים את הסוכר והמלח ומערבבים היטב. מוסיפים את קוביות החמאה, ובעזרת וו הגיטרה מערבלים עד לקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את החלמון וממשיכים לערבל עד שהתערובת מתחילה להתגבש לבצק. מפסיקים את פעולת המיקסר, ומעבירים את הבצק לתבנית המרופדת בנייר אפייה. בעזרת כפות הידיים משטחים את הבצק בשכבה דקה ואחידה בתבנית. מעבירים את התבנית למקפיא למשך כ – 20 דקות, ובינתיים מחממים את התנור ל – 175 מעלות. אופים את הבצק הישר מהמקפיא במשך כ – 15 דקות ועד להזהבה קלה. מוציאים מהתנור ומצננים.
להכנת המלית –
בקערה מערבבים יחד את ריבת החלב והבוטנים הקצוצים. במידה והתערובת קשה מידי לערבול, ניתן לחמם אותה מספר שניות במיקרוגל לריכוך. את המלית מורחים בשכבה אחידה על גבי הבסיס שהתקרר. מעבירים שוב למקפיא או לקירור.
להכנת הציפוי –
בקערה מניחים יחד את החמאה והשוקולד, מחממים במיקרוגל (זהירות לא לחמם יתר על המידה), ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת חלקה ומבריקה. יוצקים את הציפוי על גבי מלית ריבת החלב ובעזרת מרית מיישרים לשכבה אחידה. מפזרים מעל את הברס (או מעט בוטנים קצוצים גס), מצננים בקירור למשך כ – 30 דקות לפני הפריסה.
פורסים את העוגה לקוביות בגודל של כ – 4X4 ס"מ ושומרים בקופסא אטומה במקרר.
מבוסס על מתכון של דורי גרינספן
הכלים באדיבות "פסיפס", קניון עזריאלי מודיעין
ומשהו נוסף לפניי סיום –
בשבועות האחרונים חלק מהפוסטים מהבלוג מפורסמים גם כטור אישי ב – Ynet אוכל. אתם מוזמנים לבקר אותי גם שם!
מהמם כרגיל!
אוהבת את קיצורי הדרך שלך, ואוהבת את זה שאין לך צל מהפלאש!!
איזה פוסט שובה עיניים!!! אני לא רוצה לומר לך היכן הלשון שלי היתה…..
אלופה כמו תמיד!
אוי אוי אוי..עוד עוגה שהורסת לי את הדיאטה..מה יהיה ??? אני חייבת לנסות בהקדם, מתה על סניקרס.ד"א , איפה אפשר להשיג תבנית כזו?
תודה כרמית.
את התבנית רכשתי די מזמן והיא של חברת Kaiser.
אני מניחה שניתן להשיג כזאת או דומה לה בחנויות שמוכרות ציוד לאפייה ובישול.
בהצלחה!
נראה מעולהההה! ינוסה בקרוב!
אין כמוך!! אני קוראת אותך בויינט ואז קורא שוב כאן. אלופה! פשוט אלופה!! ואני אוהבת את זה שאת מעלה טורים בווינט, אבל לא מזניחה את הבלוג שלך. תמשיכי כך!
אכן נראה מעורר תאבון, ואפילו מושחת באופן סביר (יחסית, כמובן יחסית). אני הכי אוהבת מרס – אבל עדיין לא ראיתי מתכון לעוגיות מרס (רק של באונטי).
וגם לי החטיפים האלו זכורים מטיולים ארוכים -במזרח ובדרום אמריקה. נראה לי שזה בגלל שאין להם שוקולד "מקומי", אלא רק לתיירים.
אפשר קישור לטור בynet (לעצלנים)?
שירלי נמש: תודה רבה דפנה! בבקשה קישור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4020930,00.html
איזה יופי! ממש מעורר חשק לקום ולהכין, אפילו שעכשיו כבר לילה, מאוחר…. גשם בחוץ וכל מה שרוצים זה את הפוך 🙂
מדהים! אהבתי מאד במיוחד את פשטות ההכנה.
חיבוק יקירה ♥
אני זוכרת שחזרת מאוסטרליה, היית אז עם שיער ארוך ארוך ! וואו כבר עברו 15 שנים???
מכל החטיפים האלה – סניקרס הוא הכי טעים בעיני, אנסה בטוח שאנסה…
נשיקות
נראה מעולה מעולה
מגרה כל כך שגרם לי עכשיו ללכת ולחפש בכל המשרד משהו שוקולדי להשביע את רעבוני…
ואני מאוד אוהבת את חנות פסיפס בקניון
הי גם אני רציתי לשאול על התבנית המתפרקת( ראיתי את התשובה) אולי תכיני רשומה עם עזרים לאופה המתחיל והמלצות??. רק אם בא לך…מקווה שאני לא מגזימה
אחח… אוסטרליה גם לי יש זכרונות משם מהטיול הגדול שהיה לפני 9 שנים, בייחוד מהטים-טם שטבלנו בקפה…
העוגת סניקרס נראית מדהימה ופשוט גאונית, מסוג העוגות המפנקות והטעימות. תמונות משגעות כרגיל!
היה לי את הזכות לאכול מהעוגה/הממתק המעולה- אתם לא מבינים איך זה טעים!!!!- שירלי יקרה שלי- את אלופה:)
נהדר…נראה נפלא…נראה שאני יכולה לחסל כמויות…. ואני כ"כ רוצה לרזות קצת…..טוב, נו, יחכה להזדמנות הראשונה שאתבקש להביא עוגה לאנשהו.
ושאלה: מה זה ברס? הדבר הזה שפיזרת מעל….
הבנתי אותך !!!!
זה לא מוצא חן בעיניך שרזיתי עשרה קילו נכון?
את בכוח רוצה שאחזור להיות הטנקיסטית של פעם.
חברה עאלק….
🙂
ועכשיו ברצינות – אני מתה על החטיף הזה!
פשוט מתה !!!
ברור שאת זה אני מכינה וממש במיידי כי יצאה לי ריבת חלב עולמית מהתרמומיקס ממש לפני שעה וחצי (עדיין מתקררת הכפרה) ואם חשבתי שאכין רק כדי ש'יהיה לילדים' אז עכשיו, אחרי הפוסט הזה יש שינוי קליל (כבד) בתוכניות, אי לכך ובהתאם לזאת צפי למעטפה שתכיל את החשבונית של שומרי משקל של חודש פברואר, כי את אשמה בתוצאות שיתיישבו לי בירכיים, אז את תשלמי.
ברור?
🙂
שלום.
בד"כ אני סמויה כאן, אבל מכיוון שכבר התחלת עם חטיפים, אולי אפשר מתכון ל"טעמי" תוצרת בית לטובת אלו שנמצאים במקום שאין.
ואולי המגיבה אריאלה, תואיל בטובה לתת גם מתכון של ריבת חלב טובה למי שאין לו תרמומיקס.
תודה מראש
הי חן,זו אני שהשאלתי לך את הכלים…{שרון מחנות פסיפס}
רציתי להגיד לך תודה רבה על הפירגון!! תודה רבה על הסניקרס הטעימים ביותר…התעלפנו עליהם\מהם….
וחוץ מזה,שאני קוראת אותך מלפני הרבה זמן,כשעוד הילדים שלי היו קטנים והייתי פעילה בפורום להיות הורים בתפוז. את מככבת שם,כמו בעוד הרבה פורומים.
כל הכבוד לך,והמון בהצלחה!!
{את מוזמנת תמיד לבוא לחנות ולהשאיל כלים….בשימחה…}
נראה נהדר ומזמין מאוד החטיף שלך. אוהבת גם את הכתיבה שלך ולא רק את הצילומים הנהדרים. גם אני זוכרת תקופה כזו, חוסר דאגות, זו תחושה נפלאה של חופש אמיתי – הגעתי לאיטליה 3 חודשים לפני שהתחלתי ללמוד בפירנצה והיו אלו שלושת החודשים הנפלאים ביותר בחיי.
מגי
למה שלא נאמין כמה שזה טעים? אם כאלה חומרים בפנים וכזו אופה מוכרח לצאת טעים
כל הכבוד
היי חן!
הכנתי את הסניקרס- נעלמו תוך יום וחצי מהמקרר!
מדהימים ממש!
הצעת שידרוג קטנה (אבל גדולה:)- נסי להוסיף כף או שניים של אבקת נוגט לתוך ריבת החלב.
משדרג את הטעם ברמות…
תודה!
החטיף האהוב על בעלי הוא סניקרס וכשאמרתי שמצאתי אתר מדהים דרך ynet ויש בו מתכון לעוגת סניקרס הוא צחק ,וכשהוא טעם מהעוגה הוא לא הפסיק לאכול ולהתפעל כמה שזה טעים ושזה ממש סניקרס.
תודה רבה על כל המתכונים!!!
לשירלי אני מחפסת מתכון טוב לעוגיות שוקולד ציפס
ועוד שאלה:איך אני מדפיסה את המתכונים?
שוב תודה ,האתר שלך מקסים עלי והצליחי!!!!!!!!!!
עכשיו הכנתי… מעולה מעולה מעולה ממולץ מאוד..
דרך אגב למי שחסר חלק מהריבת חלב יכול להוסיף שוקולד בכמות שחסרה זה יוצא פגז!!!
תודה רבה לשירלי
הי שירלי, הכנתי את העוגה ויצא מאוד טעים. רק הערה קטנה: שווה לציין במתכון שאסור לצנן יותר מדי לפני שחותכים אם רוצים חתיכות יפות וישרות, מפני שהשוקולד מתקשה ולא מאפשר חיתוך ישר.