בלוג המתוקים של חן שוקרון
כל שנה, קצת לפניי חג חנוכה נשמע הויכוח של איזה סופגניות עדיפות? סופגניות של פעם, פשוטות ורכות עם ריבה אדומה ועננים של אבקת סוכר, או סופגניות חדשניות, מודרניות, בטעמים מיוחדים, מצופות, ממולאות ומעוטרות. כמעט תמיד הסופגניות של פעם, אלו עם הריבה, מנצחות בנוק אאוט, גם בטעם וגם במחיר וכמעט תמיד הסופגניות החדשניות זוכות לביקורות צולבות,…
אחד הדברים שהכי אהבתי בעונה הקודמת של התוכנית "אהרוני וגידי המסע המופלא" (לצערי אחרי העונה הנוכחית אני לא עוקבת), מלבד היותה תוכנית מרתקת, מצחיקה ומעוררת תאבון, הוא הנסיון של אהרוני להתחקות במסע המשותף אחר המקור של הפסטה או האטריות – האם הסינים אחראיים על ההמצאה או שאולי האיטלקים? במהלך המסע מתברר שלא רק שבשתי המעצמות…
האמת היא שאני לא אוהבת מנות שמתחפשות למנות אחרות – ממרח העשוי חצילים והמתיימר להיות ממרח כבד, שוקולד חרובים המחופש לשוקולד איכותי, שניצל העשוי מסויה, גבינה ללא חלב וכו'… אבל לפעמים יש הפתעות של ממש בהם החיקוי מצליח לייצר משהו חדש וטוב לא פחות (כמו עוגת שושנים דמוית שמרים הזו) ולפעמים, כמו במאפה הבא, החיקוי לגמרי…
בכל פעם שיוצא לי לראות ברשת מתכון של סופגניות מכל סוג שהוא, אני יודעת שתמיד אח"כ אוכל למצוא תגובה של אחד הקוראים שאומרת: "תכלס, אין כמו הסופגניות של פעם… הכי פשוט והכי טעים". דווקא במציאות שבה יש שפע ומגוון רחב של אפשרויות, צורות וטעמים, ישנה התרפקות נוסטלגית על העבר וגעגועים לטעמים של פעם. אבל גם בדור…
ככל שעוברות השנים, הערך של חג החנוכה בעיניי מקבל עוד ועוד נדבכים ומשמעויות. כילדה, גדלתי בעיקר על סיפור נצחון החשמונאים על היוונים, אבל לחג הזה יש משמעויות נפלאות נוספות הקשורות לאמונה (לאו דווקא דתית) ולניסים שיכולים לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו. חבל שלא לימדו אותי את זה בביה"ס. זיכרונות החג שלי מהחגיגות בביה"ס היסודי כוללים נר מקרטון שמונח ככתר…
