בלוג המתוקים של חן שוקרון
כתלמידת תיכון, למדתי במגמת אמנות. חלק מלימודי המגמה כללו גם שיעורי צילום. זה היה לפניי 20 שנה (אלוהים!!), הרבה לפניי עידן המצלמות הדיגיטליות, והלימודים התמקדו בעיקר בהרבה שעות של עבודה ופיתוח בחדר חושך, והרבה פחות בצילום עצמו. עיצוב, אור, עומק שדה וקומפוזיציה היו מושגים שהתעמקנו בהם בשיעורים אחרים כמו שיעורי ציור, ואת המושג "סטיילינג" אף אחד לא הכיר אז…
רובכם בודאי מכירים את השיר של אלאניס מוריסט – "Ironic". לטובת מי שלא מכיר, נספר שהשיר עוסק בכל מיני מצבים שונים ואירוניים בחיים. ביכולת של החיים להפתיע אותך בדיוק כשנדמה לך שהכל כשורה, או לחילופין – ביכולת של החיים לעזור לך כשנדמה שכבר הכל השתבש. כמו לדוגמא – באיש הזקן שמלאו לו 98, זכה בלוטו, ונפטר למחרת. או בפקק…
כל אופה מתחיל יודע לדקלם שתוספת של מלח למאפה מתוק מחדדת ומדגישה טעמים. בעיקר לשוקולד. אפילו הבנות שלי כבר לא מרימות גבה כשאנחנו אופות יחד עוגת שוקולד, ואני מוסיפה כפית נדיבה של מלח לתערובת. זה כבר לא סוד וזהו גימיק ידוע. ובכלל, נדמה שכפי שבשנות ה – 80 הטרנד הכי מעודכן בעולם הקולינרי היה הטעם החמוץ-מתוק…
בשנת 1981, כשהייתי בת 7, עברנו לגור למשך שנה אחת בלבד, לבית פרטי באזור שאז נראה והרגיש כקצה העולם, והיום זוהי אחת השכונות היותר יוקרתיות בירושלים. המעבר מהדירה בה התגוררנו אל הבית החדש היה כה חד, שלמרות שמדובר בתקופה קצרה, עדיין חקוקים בי זיכרונות רבים מאותה שנה. באותה שנה חגגנו לאחי בר מצווה. אולמות אירועים לא היו בשיא…
אני מאוד אוהבת תקופות של חגים. אוהבת את ההיערכות, את התכונה שלפני החג. אני אוהבת שהבנות מגיעות מהגן ומבית הספר ומספרות סיפורי חג או שרות את שיריו. אוהבת את מזג האוויר שמשתנה – ימים של שמש חמימה הופכים פחות ופחות נדירים וכשנוסעים מחוץ לעיר עדיין אפשר לראות מרבדים ירוקים. אני אוהבת את ריחות הפריחה המשגעים…
אומרים שהדרך הטובה לזהות את ספרי הבישול והאפייה המוצלחים יותר במדף הספרים בכל בית, היא פשוט להתבונן בהם. ספר בישול מוצלח, כזה שחוזרים אליו שוב ושוב, ושנעשה בו שימוש תדיר, בדר"כ יראה בלוי ומוכתם. ובכלל, המחמאה הכי גדולה שיכולה להיות לכל מי שפירסם ספר אפייה היא שעותקים מהספר שפירסם מסתובבים ברחבי העולם כשהם מלאים…
לפני כ – 3 שנים, גיסי (אחיו של החצי) שהה יחד עם רעייתו היפה ומשפחתו בשליחות מטעם העבודה באירלנד. מה שנקרא בעברית – Relocation. החצי ניצל את העובדה שגם אחותו התגוררה באותה עת בלונדון, ונסע לטיול בן שבועיים לשני היעדים – לונדון ודבלין. אני נשארתי בבית עם הבנות. אני לא ארחיב כאן את הדיבור…
