בלוג המתוקים של חן שוקרון
אני תמיד מתקנאה בנשים הללו שיודעות לעשות קניות מושכלות – פריטים מדהימים ב – 50% הנחה, שפע של בגדים לילדים במחירי סוף עונה, נעליים מדהימות במחירי אאוטלט. אלו שיודעות להמתין, לדחות סיפוקים עד שהמחירים יהיו ממש כדאיים ומשתלמים. אלו שיודעות להיות מתוכננות ומאורגנות עם קופונים מתאימים ועם שוברי הנחה, שמכירות את החנויות הכי כדאיות ומשתלמות, ומוכנות…
לא מזמן סיפרתי ששלושת ילדיי נולדו באותו החודש, ביוני. שתי הגדולות ממש באותו היום ובהפרש של שנתיים זו מזו, ואילו הקטנצ'יק חוגג יום הולדת כמה ימים ספורים אחריהן. יוני כבר כאן… אם בעבר חשבתי ששיחקתי אותה ושחגיגות יום ההולדת יסתכמו במסיבה גדולה ומשותפת לכל הכנופייה, התברר לי השנה שההפך הוא הנכון. בעוד שהגדולה רוצה מסיבת פיג'מות עם…
המוזלי הפציע בחיינו לפניי כמה שנים, וכיום נדמה שהוא חלק בלתי נפרד מארוחת הבוקר הישראלית. אין בית קפה או מסעדה ואפילו חנויות סמוכות לתחנות דלק שלא מציעות מנת מוזלי מרעננת לארוחת בוקר, או כנשנוש לדרך. המוזלי הישראלי הוא למעשה גרסא מתקדמת של המקור הגרמני. אצל הגרמנים אלו דגני בוקר העשויים שיבולת שועל המוגשים עם פירות טריים. אנחנו הישראלים, כמנהגנו, שכללנו…
ישנן תקופות בהן מתקבעים על משהו. זה יכול להיות מאכל מסוים, סגנון מסוים של לבוש, דיסק שאוהבים במיוחד. אצלי בזמן האחרון אלו עוגות גבינה ומאכלי חלב. זה נובע כמובן מהסמיכות לחג השבועות הקרב ובא, אבל בעיקר בשל הפרוייקט עליו עבדתי לאחרונה – פרוייקט משותף של חברת טרה ושל אתר מאקו, שבו צולמו בוידאו 7 מתכונים מיוחדים שלי המתאימים…
בפעם הראשונה שהייתי באירופה חציתי ברכב את אחד הגבולות שבין שתי מדינות אירופאיות. אם אני לא טועה, זה היה הגבול המשותף של צרפת ובלגיה, אבל תתפסו אותי במילה. שלט קטן ציין שעכשיו, בזה הרגע, אתה עובר למדינה אחרת. שתדע. לא גדר, לא שוטרים חמורי סבר, ללא ביקורת דרכונים ובלי נציגים של משטרת ההגירה. למי שגדלה…
כל מי שחי בזוגיות מבין מהר מאוד שיש דברים שעליהם הוא יהיה חייב למחול, לוותר ולסלוח ופשוט להמשיך הלאה. כל מיני הרגלים שונים ומשונים של בן או בת הזוג, כאלה שכמה שתבקש, תגיד, ואפילו תתחנן, הם ככל הנראה לא ישתנו ויישארו כך לנצח. אני לא מדברת על דברים גדולים ומשמעותיים, כאלה שלא יכולים לעבור לידך,…
לאתי אנקרי יש שיר מקסים, שמספר על ילדה שקוראים לה מיכאל, אבל כולם קוראים לה מיכאלה. אמא שלה מסבירה לה ש"ככה אנשים, כשקשה להם לגמור הם מושכים את הסופים". זהו משפט כ"כ תמים אבל כ"כ מדויק ונכון. מי מאיתנו לא מושך לפעמים את הסוף? עוד 5 דקות מתוקות במיטה החמה לפניי שמתחילים את היום, עוד שלוק…
בחדר השינה שלי ושל החצי די ברור מה הצד שלי ומה הצד שלו. על השידה בצד שלי מונחת ערימה של ספרי בישול ואפייה, ושל ספרי קריאה – רומנים או נובלות. ואילו בצד שלו מונחת ערימה של ספרי מודעות עצמית כגון "המסע", ספרי ניו-אייג' ומדריכים רוחניים. יש הסכמה בין שתי ערמות הספרים, שכל אחת שומרת על הטריטוריה שלה, ואף ספר לא נודד…
כשהייתי קטנה היה לי שכן, צעיר ממני, שאהב מאוד לאכול פרוסת לחם מרוחה בממרח שוקולד עם חתיכות של מלפפון טרי. בכל פעם שהייתי נתקלת בו בשעה שאכל את השילוב המוזר, הוא היה מנסה לשכנע אותי שאין שילוב מושלם מהשניים. מאמצי השכנוע שלו עלו בתוהו, כי עד היום אינני יודעת מה טעמו של כריך שוקולד ומלפפון. סביר…
אם היו מבקשים מכם לבחור אחד מבין השניים – שחור או לבן, מה הייתם בוחרים? קשה לבחור, נכון. כי לכל אחד מהקצוות המנוגדים הללו יש יתרונות וחסרונות וקשה להכריע מי מביניהם עדיף. השחור – אפל וקודר, אבל מצד שני מטשטש, מצמצם ומחמיא ומתאים לכל זמן ואירוע. הלבן – חיוור ובהיר אך מאידך חגיגי, נקי, טהור…
