פרעצל גבינה ועשבי תיבול

תשמעו סיפור –

לאחרונה עברנו דירה. כחלק מתהליך המיון והאריזה שנכפה עלינו מצאתי בעליית הגג בביתנו הקודם ארגז ובו חפצים מחדרי הישן בבית הוריי. הארגז הכיל בעיקר זכרונות ישנים – תמונות וגזרי עיתונים, מכתבים, כרטיסי ברכה וגם יומנים ישנים. יומנים מהסוג שעד לפניי כעשור, לפניי שחיינו התקפלו לתוך הטלפון הסלולארי, היה נהוג לשאת בתיק יומן צמוד כזה. יומן שנתי עם דף לכל יום בשנה, עם תאריכים וארועים ראויים לציון, עם פנקס טלפונים וכתובות. יומן עמוס בכתב יד, שרבוטים ודפים מקומטים. לפניי 20 שנה לא היו מיילים וגם לא טלפונים סלולאריים ואם רצית לתקשר עם מישהו האפשרויות שעמדו בפנייך היו להתקשר אליו הבייתה או לשלוח לו מכתב (אללי, באמצעות דואר ישראל!!)

אחד היומנים השנתיים בארגז היה יומן שקיבלתי כשנפרדתי מהחטיבה בה שרתתי בצבא לפניי 20 שנה, ובהתאם לארועי אותה שנה הוא הכיל שמות וארועים הקשורים לשרות הצבאי שלי ולנסיעה שלי לאוסטרליה כמה חודשים אחריי. שמות וכתובות של חברים טובים מהשירות הצבאי. כתובות ומטלות הקשורות לנסיעה לחו"ל – ביקורים בשגרירויות, סוכנויות נסיעות, ביטוח וציוד. כל אלו בצד איורים סכמטיים של רחובות מלבורן, כתובות ושמות של אנשי קשר אוסטרלים ושל ישראלים שפגשנו בדרך. חלק מהשמות מוכרים ואהובים – חברים טובים וקרובים שחלקו נתח משמעותי בחיי ויהיה להם תמיד מקום חם בליבי לעולם. וחלק מהשמות עמומים, זכורים במעורפל או לא זכורים כלל.

לקראת סופו של היומן, איפה שישנו מקום לרשימות וקשקושים הופיע שם שאני מכירה. שם מהסוג היותר מיוחד, כזה שלא נתקלים בו כל יום, ושיש ממנו בודדים, או אפילו רק אחד, בכל העולם כולו. אבל את השם שהתנוסס באותיות קידוש לבנה אני מכירה לא מלפניי 20 שנה, לא מהשירות הצבאי, לא מהטיול לאוסטרליה וגם לא מהעבודה המועדפת. השם מוכר לי מכאן ועכשיו. למעשה האדם הנושא את השם הזה גר ביישוב שלי, מתגורר דקה וחצי הליכה ממני והוא אביו של אחד מחבריו של בני הקטן.  זה שמידי פעם שואל אם אני יכולה להקפיץ את בנו חזרה הביתה מהחוג, זה שאשתו היא אשת שיחה מקסימה. אז מה הוא, מספר הטלפון שלו וכתובתו המדויקת (קומה שלישית בבניין בלב תל אביב) עושים ביומן שלי מלפניי 20 שנה, עוד הרבה לפניי שהקטנצ'יק נולד, לפניי שהיישוב שלנו הוקם ומהתקופה שנעלי ריבוק גבוהות היו שיא האופנה? זכרונות ממנו מאותה תקופה לא היו לי, לא במעומעם ולא במעורפל ואלולא השם המיוחד סביר להניח שלא הייתי שמה לב לעניין כולו.

מבלי להאריך יותר מידי אומר רק שהפתרון לא נמצא. גם אחרי שניסינו שנינו לנתח כיצד הצטלבו בזמן מסוים חיינו, לא הצלחנו לפענח את החידה. ואולי כך זה צריך להיות. כ"כ הרבה אנשים חוצים את חיינו, לפעמים לתקופות או בצורה משמעותית, ולעיתים רק לרגע. ולפעמים אותם האנשים ממש יכולים להיות גם וגם – גם אורחים לרגע קט, גם שכנים טובים בחיינו או אפילו דיירי קבע בליבנו.

גם הפרעצלס היו כבר בגלגול אחר ובזמן אחר חלק מחיי. ובעבר כבר פרסמתי מתכון מעולה לפרעצלס רכים ומתכון נוסף ללחמניות פרעצלס מקמח מלא. שניהם מצוינים ומומלצים.  הפעם בגלגול הנוכחי מדובר בפרעצלס קצת שונים, פחות ניטרליים בטעמם ובעלי ניחוחות עזים של עשבי תיבול, שום וגבינה. תחליטו אתם האם הם אורחים בחייכם לרגע או דיירי קבע.

מכינים בצק שמרים – מתחילים בחומרים היבשים – קמח, סוכר, מלח, שמרים ורק אז מוסיפים את יתר החומרים. כאמור, בבצק הזה מסתתרת גם כמות קטנה של גבינה מגוררת. אפשר להשתמש בכל גבינה קשה שאוהבים, רצוי כזאת עם טעם דומיננטי כמו פרמזן, גאודה, פקורינו או מנצ'גו. הגבינה אמנם מתמזגת לחלוטין עם הבצק, אבל מעניקה לו רכות וטעם נהדרים. לא צריך להפריז בכמויות, מספיקה כמות קטנה של כחצי כוס. מלבד הגבינה מוסיפים לבצק כמות נדיבה של עשבי תיבול יבשים – בזיליקום, תימין, אורגנו ואם אוהבים אפשר גם זעתר. התבלינים הם אלו שיתנו לפרעצלס טעם וריח משגע.

יוצרים מהבצק כדור ומשמנים אותו היטב מכל צדדיו. מניחים בקערה נקייה ומאפשרים לו לתפוח כשעה וחצי ועד הכפלת הנפח.

כשהבצק תפוח מחלקים אותה ל – 10 חלקים, כ – 100 גרם בצק לכל חלק. הגודל הזה מניב פרעצלס גדולים ומשביעים, אם רוצים אפשר לחלק את הבצק ל  – 20 חלקים של 50 גרם ולהסתפק בפרעצלס קטנים יותר.

מכל חלק יוצרים גליל באורך 40 ס"מ ובעובי של כ – 2 ס"מ.

את הגליל מקפלים לשניים ומגלגלים לצורת בורג.

את קצה הבורג תוחבים לחור הקטנצי'ק שבקצהו השני. מתקבלת צורת קשר מסולסלת.

מניחים את לחמניות הקשר על גבי תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. בינתיים מרתיחים סיר עם מים, מלח וסודה לשתייה. מבשלים כל לחמנייה במים הרותחים למשך 1/2 דקה מכל צד. מוציאים עם תרווד ומניחים בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה משומן.

על מנת לקבל פרעצלס שחומים במיוחד מברישים בחלמון מדולל במעט מים. החלמון משחים באפייה ומעניק לפרצעלס גוון חום עמוק. מפזרים מעל מעט מלח גס ואופים למשך כ – 15 דקות בחום גבוה מאוד ועד שהפרעצלס שחומים ותפוחים מאוד. מצננים ומגישים.

פרעצלס גבינה ועשבי תיבול

לכ – 10 פרעצלס גדולים או 20 קטנים

לבצק –

4.5 כוסות (630 גרם) קמח

1 כף (12 גרם) סוכר

2 כפיות (12 גרם) מלח

1 כף (9 גרם) שמרים יבשים או חצי שקית שמרית

2 שיני שום כתושות

2 כפיות בזיליקום טרי או יבש (או 2 קוביות בזיליקום קפוא)

1 כפית אורגנו יבש

1 כפית רוזמרין טרי/יבש

1/2 כוס (50 גרם) גבינה קשה מגוררת (גאודה/פרמזן/פקרוינו/מנצ'גו)

50 גרם חמאה רכה חתוכה לקוביות

1/2 כוס (120 מ"ל) חלב פושר

1 כוס (240 מ"ל) מים פושרים

למי הבישול –

2 ליטר מים

1 שקית (50 גרם) סודה לשתייה

1 כף (12 גרם) מלח

להברשה –

2 חלמונים מדוללים ב – 2 כפות מים או 1 ביצה + 1 כף מים

מלס גס

מכינים את הבצק –

מנפים את הקמח לקערת המיקסר, מוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים היטב. מוסיפים את השמרים ומערבבים שוב. מוסיפים את השום ועשבי התיבול ומחברים את וו הלישה במהירות איטית. מוסיפים את הגבינה והחמאה הרכה. מסיפים את החלב ואת המים בהדרגה ועד להיווצרות בצק אחיד ורך. לשים את הבצק כ – 10 דקות נוספות. יוצרים מהבצק כדור, מעבירים לקערה נקייה ומגלגלים אותו בשמן כך שישומן היטב מכל צדדיו. מכסים בניילון נצמד ומתפיחים עד להכפלת הנפח כשעה וחצי.

מחלקים את הבצק ל – 10 חלקים שווים (כ – 100 גרם לכל חלק). יוצרים מכל חלק גליל באורך של 40 ס"מ, מקפלים לשניים ויוצרים צורת בורג. את הקצה הפתוח של הבורג משחילים לחור בקצהו השני של הבורג. מניחים בתבנית אפייה מרופד בנייר אפייה.

מבשלים –

מחממים את התנור ל – 220 מעלות. בסיר בינוני מרתיחים את המים, המלח והסודה לשתייה. כשהמים מבעבעים מבשלים כל פרעצלס למשך 1/2 דקה מכל צד. מוציאים בזהירות עם תרווד ומעבירים לתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה משומן. מברישים בחלמון או בביצה טרופה ומפזרים מעל מלח גס.

אופים כ – 15 דקות ועד שהפרעצלס משחימים ותפוחים מאוד. מוציאים ומצננים על רשת לפניי ההגשה.

הערה – ניתן להמיר עד 1/2 מכמות הקמח בקמח מלא (ייתכן ויהיה צורך בעוד מעט נוזלים). אם משתמשים בקמח מלא טחון דק ניתן להמיר את כל הקמח בקמח זה.