בלוג המתוקים של חן שוקרון
אני מודה שקרם ברולה אף פעם לא היה קינוח חביב עליי במיוחד, אף פעם לא הזמנתי אותו כקינוח במסעדה וגם אף פעם לא הגשתי אותו כקינוח לארוחה. אבל לאחרונה, אני וקרם ברולה מתקנים את מערכת היחסים העכורה מעט בינינו ויש אפילו קירוב לבבות. זה התחיל בסופגניות קרם ברולה שהכנתי בחנוכה האחרון והיו להיט היסטרי, לא רק…
כבר ציינתי פעם או פעמיים או חמישים שאנחנו בשיפוצים? אם במקרה החמצתם, אז אפשר לומר שאנחנו בשלב של "סגורים לרגל שיפוצים". כמו לידה או צניחה חופשית גם שיפוץ מאסיבי שאורך כמה חודשים, ואף למעלה משנה, הוא מסוג הדברים שעד שאתה לא חווה אותם על בשרך, אין לך באמת מושג אמיתי איך זה מרגיש. כל חייך מתכנסים סביב…
עבר כבר חודש שלם מאז שפירסמתי פוסט בבלוג. יש לזה סיבה, ואפילו סיבה משמחת. למי מכם שלא יודע, בחודש האחרון התחלתי לכתוב טור שבועי קבוע באתר האוכל החדש של מאקו – אוכל טוב. מידי יום ב' מתפרסמים בו מתכונים חדשים שלי. המתכונים מפורסמים רק באתר החדש ולכן כדאי לעקוב. עידכונים על פרסומים חדשים מופיעים גם בדף…
שוק מחנה יהודה הוא אחד המקומות הכי טרנדיים היום בעולם האוכל הישראלי. מעבר לדוכני המזון השופעים בסחורה טרייה ומפתה, צצו בו בוטיקים מסוגננים, מסעדות מעולות, בתי קפה עדכניים ודוכני אמנים. אט-אט בשנים האחרונות, השוק הפך לאחד ממקומות העלייה לרגל של כל המי ומי, ולא אחת יוצא לי לראות בפייסבוק סטטוס של אחד החברים בסגנון הזה: "עולה…
המוזלי הפציע בחיינו לפניי כמה שנים, וכיום נדמה שהוא חלק בלתי נפרד מארוחת הבוקר הישראלית. אין בית קפה או מסעדה ואפילו חנויות סמוכות לתחנות דלק שלא מציעות מנת מוזלי מרעננת לארוחת בוקר, או כנשנוש לדרך. המוזלי הישראלי הוא למעשה גרסא מתקדמת של המקור הגרמני. אצל הגרמנים אלו דגני בוקר העשויים שיבולת שועל המוגשים עם פירות טריים. אנחנו הישראלים, כמנהגנו, שכללנו…
לאחרונה נפגשתי עם כמה מחברי הילדות שלי. עם הילדים שבילו איתי יום-יום מכתה א' ועד כתה ח', והיום הם כבר הורים בעצמם לילדים בגילאים הללו. למדתי בבי"ס בלב ירושלים. ממש במרכז העיר. כבר בשנים הללו – בשנות ה – 80, מרכז העיר התרוקן מתושביו, ולכן בית הספר היה קטן מאוד, עם לא יותר מכיתה אחת…
כתלמידת תיכון, למדתי במגמת אמנות. חלק מלימודי המגמה כללו גם שיעורי צילום. זה היה לפניי 20 שנה (אלוהים!!), הרבה לפניי עידן המצלמות הדיגיטליות, והלימודים התמקדו בעיקר בהרבה שעות של עבודה ופיתוח בחדר חושך, והרבה פחות בצילום עצמו. עיצוב, אור, עומק שדה וקומפוזיציה היו מושגים שהתעמקנו בהם בשיעורים אחרים כמו שיעורי ציור, ואת המושג "סטיילינג" אף אחד לא הכיר אז…
בבוקר יום שישי האחרון, בשעה שהחצי ואני היינו בדרכנו לארוחת בוקר משותפת, קלטו עיניי ביציאה מהיישוב בו אנחנו גרים שלט ועליו כתוב בכתב יד: "לקטיף פטל". כל שנות ילדותי המילה "פטל" היוותה עבורי שם קוד לתרכיז של מיץ ממותק ולא משנה באיזה טעם הוא היה. גם כשהוא היה בטעם תות או בטעם דובדבן, עדיין קראנו…
קשה מאוד שלא ליפול בפח ולעמוד איתן מול הפיתוי הגדול. מול אותם מכשירי חשמל, שאחרי שנרכוש אותם חיינו ישתנו מהקצה אל הקצה. כמו למשל – מכשיר הריצה. אנחנו בטוחים שרגע אחרי שהוא יכנס אל ביתנו, נשתמש בו בלי סוף ככה סתם מול הטלביזיה, במקום לקפל כביסה. כי הליכה זה כ"כ בריא, ובזכותו של המכשיר הנפלא…
גם באוכל, בדומה לכורסת הפסיכולוג, הכול מתחיל מהילדות. תאנים טריות תמיד מעלות בי זיכרונות של ילדות. בשנות ה – 80 בירושלים, בימי הקיץ החמים, נהגה לשבת ברחוב יפו ערבייה ולמכור את מרכולתה – תאנים טריות וסברס. את הסברס היא קילפה במקום, מתעלמת מהקוצים ומגישה לקונה. בכל שבוע, אימא שלי ואני, בעוברנו לידה היינו עוצרות…
