בלוג המתוקים של חן שוקרון
לפניי זמן מה הציעו לי להשתתף בסדרת טלויזיה ריאליטי דוקומנטרית. אני לא יודעת מה אתכם, אבל לא מציעים לי כל יום להשתתף בתוכנית טלויזיה, ולכן רק עצם ההצעה ריגשה אותי מאוד. אבל אחרי שההתרגשות שככה וחשבתי על העניין, על המשמעות, ועל החשיפה, החלטתי לוותר ולרדת מזה. בעידן שבו כל אחד שואף להיות כוכב נולד, אני דווקא מעדיפה…
כשהייתי קטנה היה לי שכן, צעיר ממני, שאהב מאוד לאכול פרוסת לחם מרוחה בממרח שוקולד עם חתיכות של מלפפון טרי. בכל פעם שהייתי נתקלת בו בשעה שאכל את השילוב המוזר, הוא היה מנסה לשכנע אותי שאין שילוב מושלם מהשניים. מאמצי השכנוע שלו עלו בתוהו, כי עד היום אינני יודעת מה טעמו של כריך שוקולד ומלפפון. סביר…
לפעמים נדמה לי שמי שהמציא את המשפטים "Keep it simple", "More is Less", או במקבילה העברית שלהם – "כל המוסיף גורע", בוודאי חשב עליי. תמציתיות ופשטות אלו שני דברים שאני לגמרי מתחברת אליהם. זה בא לידי ביטוי בהרבה תחומים בחיי, בבחירות שאני עושה ובאישיות שלי, אבל אני חושבת שהכי קל לראות זאת בצורה מוחשית בטעם…
במשפחתי ישנה מסורת שנהוגה עוד מימי ילדותי, כשסבי וסבתי היו בחיים – להתאסף בערב ט"ו בשבט למפגש משפחתי. אני יודעת שרבים נוהגים לקיים ביום זה "סדר ט"ו בשבט", אבל "סדר" זה הדבר האחרון שיש בערב הזה. בטח שלא מבחינה קולינארית. בערב הזה ישנה ארוחה מכובדת, אבל כוכבי הערב האמיתיים הם דווקא שפע האגוזים – אגוזי מלך, אגוזי לוז, בוטנים,…
לפניי כמה ימים קיבלתי המלצה לסרט מסוים. הממליץ טען שזה סרט מדהים – סרט שגם צוחקים בו, גם בוכים, גם מתרגשים ובסופו של דבר נשארים עם הרבה חומר למחשבה. נכון, יש הרבה סרטים מצחיקים, והרבה סרטים מרגשים אבל כמה סרטים שמצליחים לשלב את השניים, בצורה מושלמת, יש? אני חושבת שבדומה לסרט המומלץ, שמפעיל אצלנו במקביל…
ככל שעוברות השנים, הערך של חג החנוכה בעיניי מקבל עוד ועוד נדבכים ומשמעויות. כילדה, גדלתי בעיקר על סיפור נצחון החשמונאים על היוונים, אבל לחג הזה יש משמעויות נפלאות נוספות הקשורות לאמונה (לאו דווקא דתית) ולניסים שיכולים לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו. חבל שלא לימדו אותי את זה בביה"ס. זיכרונות החג שלי מהחגיגות בביה"ס היסודי כוללים נר מקרטון שמונח ככתר…
עד לפניי כמה שנים הגדרתי את עצמי כטיפוס של קיץ. שמש בהירה, שמיים כחולים, ימים ארוכים, והבטחות לחופש שהקיץ מביא עימו עשו לי את זה הרבה יותר מאשר שמיים קודרים, אינסוף שכבות, בוץ וקור. אני לא יודעת אם זו העובדה שהתבגרתי, או אולי בשל כדור הארץ שמתחמם והופך את הקיץ לבלתי נסבל ואת החורף לנסבל…
ערב בנות. אין כמו ערב בנות. כזה שבו מתכנסים באחד מהבתים. ערב של פטפוטים, צחוק, עידכונים, קצת ריכולים ואוכל טוב. האמת היא שלא קל לארגן ערב שכזה. אם בעבר כולנו התגוררנו בירושלים, עכשיו אנחנו פזורות ברחבי הארץ (ואחת גם בעולם). חבורה של נשים שלכל אחת יש מיליון עיסוקים ומחויבויות בחייה – עבודה, ילדים, בן זוג, בית, לימודים, חדר כושר,…
כשהייתי קטנה הייתה לי שיטה לאכילת תפוחים. הייתי מסירה את הקליפה ע"י כרסום פס צר לרוחבו של התפוח, ממשיכה עם הקליפה שנותרה בצדדים, ולבסוף אוכלת את חלקו הפנימי והבהיר. במשך שנים רבות היה זה האופן שבו אכלתי תפוחים. לא הייתה בעיניי שום אפשרות נוספת. שיטת האכילה זיכתה אותי לא פעם במבטים תמוהים ומגחכים מהסביבה. כמובן שעם…
במהלך חודש אוגוסט התארחנו בקיבוץ אילות שליד אילת. 3 ק"מ בסה"כ מפרידים בין הקיבוץ לבין העיר אילת, מה שהופך את הקיבוץ לאופציית אירוח קיבוצית רגועה (ואפילו ירוקה) למי שמוכן לוותר על מלונות 5 הכוכבים הטיפוסיים, ועדיין להנות מכל האטרקציות האילתיות. אחד הדברים המאפיינים את הקיבוץ הוא ללא ספק – תמרים. הקיבוץ מתפרנס בין השאר מגידול תמרים, ומלבד…
