בלוג המתוקים של חן שוקרון
מכל החגים בלוח השנה העברי, ראש השנה הוא החג האהוב עליי ביותר. יש לכך כמה סיבות. בראש ובראשונה מכיוון שבחג הזה ניתנת הזדמנות חד שנתית לכולנו להשאיר את כל הבלגן והצרות מהשנה הקודמת מאחור, אפשרות לפתוח פרק זמן חדש שבו הכל נראה מבטיח ואופטימי. או אם תרצו – האופציה לתלוש את הדף המקושקש והמלא בכתמים…
עוגת גבינה בשלוש שכבות ובשלושה צבעים שונים – לבן, חום וורוד. קינוח חגיגי מושלם שמתאים בעיקר לימים חמים. אין צורך באפייה.
כמעט לכל אחד ישנו מאכל כלשהו אותו הוא מסרב לאכול – אחד לא אוהב חצילים, שני לא נוגע בשום והילדים שלי עדיין בוררים מכל תבשיל את חתיכות הבצל. גם אצלי דגים הם די מחוץ לתחום. אני לא יודעת אם יש סיבה של ממש מדוע חלקנו סולדים ממאכלים מסוימים. האם זה באמת בגלל שאנחנו לא מסוגלים…
כילדה, החג שהכי אהבתי היה חג פורים. ההתרגשות התחילה עוד לפני ט"ו בשבט – החלומות, התוכניות, וההתארגנות. זאת הייתה ההזדמנות להיות ליום אחד כל מה שרציתי להיות – מלכה, פייה או נסיכה. איזו מבין האפשרויות לא הייתה ממש חשובה – העיקר שאלבש שמלת קצפת נפוחה ואחזיק שרביט נוצץ ביד. אז, שלא כמו היום, שפע התחפושות…
דווקא בימים אלו בהם שפעת החזירים מאיימת על העולם כולו, לשחק עם חזרזירים זהו לאו דווקא מעשה מפתה ואחראי במיוחד. השבוע, החלטנו הקטנה שלי ואני להתחבר לחזרזירים. אל דאגה, לא מדובר כמובן בחיה האמיתית אלא במאפה שמרים המהווה תחליף לפיצה המסורתית. שלבי ההכנה, יחד עם עיטורו והסבתו של המאפה לחזרזיר קטן, מהווים תעסוקה לחצי…
כמעט לכולם יש מתכונים קבועים לעוגות אהובות שמכינים על פי העונה, המועד, או בהתאם למלאי שיש בבית – מתכון לאוזני המן טובות, לעוגת השמרים האהובה, עוגה טובה לניצול בננות מתעלפות ואפילו עוגה טובה לפסח, זאת שאף אחד לא מאמין שאין בה אפילו גרגר אחד של קמח. גם לי יש מספר לא קטן של מתכונים כאלה…
אני מאוד אוהבת תקופות של חגים. אוהבת את ההיערכות, את התכונה שלפני החג. אני אוהבת שהבנות מגיעות מהגן ומבית הספר ומספרות סיפורי חג או שרות את שיריו. אוהבת את מזג האוויר שמשתנה – ימים של שמש חמימה הופכים פחות ופחות נדירים וכשנוסעים מחוץ לעיר עדיין אפשר לראות מרבדים ירוקים. אני אוהבת את ריחות הפריחה המשגעים…
ליהיא לפיד כתבה פעם, שההבדל בין שורף סירים לבין מישהו שנחשב לבשלן מצוין מסתכם בכמה מתכונים שמצליחים תמיד. אני לגמרי מסכימה עם הקביעה הזאת. כשהייתי נערה צעירה המטבח היה החדר הכי רחוק ממני בבית – בישול, אפייה או כל פעילות מטבח פרט לאכילה פשוט לא היו חלק מחיי. כל כך גרועה הייתי, שאפילו אוכל מוכן…
זהו, הקיץ כבר כאן. ומבחינתי מה שמבשר את בואו של הקיץ זה לא מזג האוויר שמתחמם, ולא הבגדים שמתקצרים, גם לא השמש שמופיעה כל בוקר ללא מסך של עננים, אלא דווקא המקררים במרכולים, בפיצוציות ובקפיטריות המתמלאים להם במגוון אינסופי של גלידות ושלגונים. כן, מבחינתי שיאו של הקיץ בא לידי ביטוי בתשוקה בלתי נשלטת לשלגון…
נדמה שכל העולם נרתם למאבק לשמירה על כדור הארץ שלנו. כולם עוסקים במיחזור, משתמשים בשקיות ניילון מתכלות ועוברים לשימוש במוצרים ידידותיים לסביבה. השבוע גם אני הפכתי ירוקה, ולא במובן של איכות הסביבה, אלא לירוק הכי טעים שיש – לפיסטוק. כן, למי שהיה עדיין ספק, או שאולי לא קרא את הרשומות הקודמות של עוגת יום ההולדת…
