בלוג המתוקים של חן שוקרון
כתלמידת תיכון, למדתי במגמת אמנות. חלק מלימודי המגמה כללו גם שיעורי צילום. זה היה לפניי 20 שנה (אלוהים!!), הרבה לפניי עידן המצלמות הדיגיטליות, והלימודים התמקדו בעיקר בהרבה שעות של עבודה ופיתוח בחדר חושך, והרבה פחות בצילום עצמו. עיצוב, אור, עומק שדה וקומפוזיציה היו מושגים שהתעמקנו בהם בשיעורים אחרים כמו שיעורי ציור, ואת המושג "סטיילינג" אף אחד לא הכיר אז…
שלושת ילדיי נולדו באותו החודש. ביוני. השתיים הגדולות נולדו אפילו ממש באותו היום ובהפרש של שנתיים זו מזו, וחוגגות בכל שנה יום הולדת משותף, ואילו יום הולדתו של הקטנצ'יק חל כמה ימים בודדים בלבד אחריהן. הרבה פעמים שואלים אותי אם צירוף התאריכים התמוה הזה הוא תוצאה של תכנון מוקדם, והתשובה שלי תמיד זהה – נראה לי…
גם אם אתם לא ממש פעילים ירוקים, ממחזרים כפייתיים, או חברים בעמותה כלשהי לשמירה על כדור הארץ, קשה מאוד להישאר אדיש נוכח מה שקורה בעת האחרונה. קשה מאוד להישאר אדיש מהסיבה הפשוטה ביותר – החום, והגשם הממאן לבוא משפיע עלינו לא רק בבחירה של מה נלבש מחר בבוקר, או האם נצא לטיול בסופ"ש הקרוב, אלא באחד…
כשהייתי בת 17 למדתי נהיגה. אחרי מספר לא מבוטל של שיעורים, מורה הנהיגה סוף סוף מצא לנכון שאני כשירה לקחת מבחן נהיגה. טסט, אתם יודעים. מכיוון ש"במילא לא עוברים טסט ראשון", וסתם מתוך חוסר ביטחון כללי, אני זוכרת שכשחזרתי הביתה ממבחן הנהיגה, הייתי מלאה בתחושה של כישלון. כ"כ הייתי בטוחה שלא עברתי, שאפילו כשהגיעה השעה…
רובכם בודאי מכירים את השיר של אלאניס מוריסט – "Ironic". לטובת מי שלא מכיר, נספר שהשיר עוסק בכל מיני מצבים שונים ואירוניים בחיים. ביכולת של החיים להפתיע אותך בדיוק כשנדמה לך שהכל כשורה, או לחילופין – ביכולת של החיים לעזור לך כשנדמה שכבר הכל השתבש. כמו לדוגמא – באיש הזקן שמלאו לו 98, זכה בלוטו, ונפטר למחרת. או בפקק…
כל אופה מתחיל יודע לדקלם שתוספת של מלח למאפה מתוק מחדדת ומדגישה טעמים. בעיקר לשוקולד. אפילו הבנות שלי כבר לא מרימות גבה כשאנחנו אופות יחד עוגת שוקולד, ואני מוסיפה כפית נדיבה של מלח לתערובת. זה כבר לא סוד וזהו גימיק ידוע. ובכלל, נדמה שכפי שבשנות ה – 80 הטרנד הכי מעודכן בעולם הקולינרי היה הטעם החמוץ-מתוק…
למי שהיה עדיין ספק, אז עכשיו זה ודאי – הקיץ כבר כאן. אל תתנו לכמה ימים מעוננים לבלבל אתכם, אלו רק ניסיונות נואשים של האביב להראות לנו שהוא עדיין בסביבה, אבל זה רק עניין של כמה ימים עד שהקיץ יהיה פה במלוא עוצמתו. אז לכבוד הקיץ שהגיע, החלטתי לרענן לכם את מצב הרוח עם שלושה…
כמעט לכל אחד ישנו מאכל כלשהו אותו הוא מסרב לאכול – אחד לא אוהב חצילים, שני לא נוגע בשום והילדים שלי עדיין בוררים מכל תבשיל את חתיכות הבצל. גם אצלי דגים הם די מחוץ לתחום. אני לא יודעת אם יש סיבה של ממש מדוע חלקנו סולדים ממאכלים מסוימים. האם זה באמת בגלל שאנחנו לא מסוגלים…
טוב, אני מודעת לזה שמה שאני עומדת לספר לכם עכשיו יהרוס לי לגמרי את הדימוי, אבל אני מוכנה לקחת את הסיכון – אז ככה – אני מתה על סוכריות טופי! כן, אותו ממתק דביק שכולנו אהבנו בגן (אני תמיד העדפתי את הורוד), ושהאהבה אליו הלכה ושככה אצל רובנו כבר בביה"ס היסודי או לכל היותר בתיכון,…
איך זה שבמדינה שבה החטיף הלאומי, זה שאף חגיגת יום הולדת לא שלמה בלעדיו, והמבוסס על בוטנים אף אחד כמעט לא אוהב חמאת בוטנים? (טוב נו, חוץ מכמה צדיקים בודדים). כמעט כל תינוק שנולד כאן, אחת המילים הראשונות שהוא לומד להגיד אחרי "אמא" ו"אבא" זאת המילה "במבה", ולמרות זאת חמאת בוטנים היא לא ממרח מועדף. בטח שלא על ילדים. סביר להניח…
