בלוג המתוקים של חן שוקרון
כמעט לכל אחד ישנו מאכל כלשהו אותו הוא מסרב לאכול – אחד לא אוהב חצילים, שני לא נוגע בשום והילדים שלי עדיין בוררים מכל תבשיל את חתיכות הבצל. גם אצלי דגים הם די מחוץ לתחום. אני לא יודעת אם יש סיבה של ממש מדוע חלקנו סולדים ממאכלים מסוימים. האם זה באמת בגלל שאנחנו לא מסוגלים…
בשנת 1981, כשהייתי בת 7, עברנו לגור למשך שנה אחת בלבד, לבית פרטי באזור שאז נראה והרגיש כקצה העולם, והיום זוהי אחת השכונות היותר יוקרתיות בירושלים. המעבר מהדירה בה התגוררנו אל הבית החדש היה כה חד, שלמרות שמדובר בתקופה קצרה, עדיין חקוקים בי זיכרונות רבים מאותה שנה. באותה שנה חגגנו לאחי בר מצווה. אולמות אירועים לא היו בשיא…
איך זה שבמדינה שבה החטיף הלאומי, זה שאף חגיגת יום הולדת לא שלמה בלעדיו, והמבוסס על בוטנים אף אחד כמעט לא אוהב חמאת בוטנים? (טוב נו, חוץ מכמה צדיקים בודדים). כמעט כל תינוק שנולד כאן, אחת המילים הראשונות שהוא לומד להגיד אחרי "אמא" ו"אבא" זאת המילה "במבה", ולמרות זאת חמאת בוטנים היא לא ממרח מועדף. בטח שלא על ילדים. סביר להניח…
כמעט לכולם יש מתכונים קבועים לעוגות אהובות שמכינים על פי העונה, המועד, או בהתאם למלאי שיש בבית – מתכון לאוזני המן טובות, לעוגת השמרים האהובה, עוגה טובה לניצול בננות מתעלפות ואפילו עוגה טובה לפסח, זאת שאף אחד לא מאמין שאין בה אפילו גרגר אחד של קמח. גם לי יש מספר לא קטן של מתכונים כאלה…
אני מאוד אוהבת תקופות של חגים. אוהבת את ההיערכות, את התכונה שלפני החג. אני אוהבת שהבנות מגיעות מהגן ומבית הספר ומספרות סיפורי חג או שרות את שיריו. אוהבת את מזג האוויר שמשתנה – ימים של שמש חמימה הופכים פחות ופחות נדירים וכשנוסעים מחוץ לעיר עדיין אפשר לראות מרבדים ירוקים. אני אוהבת את ריחות הפריחה המשגעים…
אומרים שהדרך הטובה לזהות את ספרי הבישול והאפייה המוצלחים יותר במדף הספרים בכל בית, היא פשוט להתבונן בהם. ספר בישול מוצלח, כזה שחוזרים אליו שוב ושוב, ושנעשה בו שימוש תדיר, בדר"כ יראה בלוי ומוכתם. ובכלל, המחמאה הכי גדולה שיכולה להיות לכל מי שפירסם ספר אפייה היא שעותקים מהספר שפירסם מסתובבים ברחבי העולם כשהם מלאים…
אני מודה. אני בחורה די ממוצעת. לא תראו אותי עושה דברים חריגים במיוחד, אפילו לא צובעת את ציפורניי בירוק זרחני או את שערי בצבע סגול. אני נוסעת על רכב שכמוהו תראו אלפים על הכבישים. גרה במרכז, מגדלת שלושה ילדים ומשלמת משכנתא כמו כולם. הולכת בתלם או אפילו הולכת עם הזרם. אבל יש משהו אחד שבו…
אז לא, אין מה לדאוג מהכותרת – אני לא נפרדת מהבלוג, אבל בשבועות האחרונים הייתי עסוקה בלסיים מערכת יחסים, למעשה את מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לי עד כה, אפילו יותר מאשר שלי ושל החצי. אחרי 15 שנים באותו ארגון, החלטתי להתפטר. אני יודעת שבימים אלו זה נשמע מטורף. מי עוזב עכשיו את מקום העבודה?…
בטח גם לכם זה קרה פעם. כל מיני צירופי מקרים שונים ומשונים שאין להם הסבר הגיוני או אפילו הסתברות סטטיסטית להתרחש. כמו למשל – אתם חושבים על מישהו שמזמן לא התראתם איתו, וכמה דקות אח"כ הוא מתקשר אליכם או אתם פוגשים אותו באקראי ברחוב. או אתם מזמזמים שיר ופתאום שומעים אותו ברדיו. הסיפור של…
כשהייתי קטנה גילו אצלי רגישות לתותים. כל אכילה מהפרי הזה גרמה לי לפריחה בכל חלקי הגוף, ולכן נאסר עליי לאכול מהפרי שכל כך אהבתי. היום אגב, מייחסים את הרגישות לאו דווקא לפרי עצמו אלא לריסוס ולחומרי ההדברה המצויים בו בשפע. אבל זה לא ממש משנה, בזמנו תותים היו מחוץ לתחום עבורי. זכור לי היטב שזה…
