בלוג המתוקים של חן שוקרון
כשהייתי סטודנטית, עבדתי במחלקת ביטחון של מפעל הי-טק גדול. העבודה התחלקה בין סטודנטים רבים שעבדו במשמרות של 24/7, בתפקידים וברמות אחריות שונה. הימים היו ימי "בועת ההי-טק" (טרם התפוצצותה), ולפניי שלב החיסכון והקיצוצים. כיוון שהסטודנטים הגיעו לעבודה גם בסופי שבוע, בהם המפעל הושבת, ולא הוגשו בו ארוחות מסודרות כביתר ימות השבוע, הורשו הסטודנטים בשישי-שבת להזמין לעצמם ארוחות…
עבר כבר חודש שלם מאז שפירסמתי פוסט בבלוג. יש לזה סיבה, ואפילו סיבה משמחת. למי מכם שלא יודע, בחודש האחרון התחלתי לכתוב טור שבועי קבוע באתר האוכל החדש של מאקו – אוכל טוב. מידי יום ב' מתפרסמים בו מתכונים חדשים שלי. המתכונים מפורסמים רק באתר החדש ולכן כדאי לעקוב. עידכונים על פרסומים חדשים מופיעים גם בדף…
בפתחו של הספר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" מתוארת סצנה משעשעת. קיית, גיבורת הספר, אמא לשני ילדים, ואשת קריירה מצליחה, שמנסה לתמרן בין הבית, הקריירה ואינספור המטלות שניחתות עליה מידי יום, מתוארת כשהיא בעיצומו של ניסיון לשוות מראה בייתי לעוגה קנויה המיועדת לאחת מהמסיבות בגן של ביתה הקטנה, על מנת שתראה כעוגה מעשה ידיה….
אני תמיד מתקנאה בנשים הללו שיודעות לעשות קניות מושכלות – פריטים מדהימים ב – 50% הנחה, שפע של בגדים לילדים במחירי סוף עונה, נעליים מדהימות במחירי אאוטלט. אלו שיודעות להמתין, לדחות סיפוקים עד שהמחירים יהיו ממש כדאיים ומשתלמים. אלו שיודעות להיות מתוכננות ומאורגנות עם קופונים מתאימים ועם שוברי הנחה, שמכירות את החנויות הכי כדאיות ומשתלמות, ומוכנות…
כשהשתחררתי מהצבא נסעתי עם חברה טובה לטיול של חצי שנה באוסטרליה. זו תהיה קלישאה להגיד שזו הייתה אחת התקופות היפות בחיי (בעיקר משום שאני אומרת את זה גם על תקופת הצבא, האוניברסיטה, וכו'…). אבל כל מי שטייל בחו"ל אי פעם, ובעיקר מי שנסע לטיולים ארוכים, יודע שזו תקופה עמוסה בחוויות, בזיכרונות, במפגשים עם הטבע, עם…
בשנה האחרונה החצי עובר איזה סוג של מהפך. מעיסוק רב בשנים בתחום של מכירות ושיווק, הוא החליט להתפתח בכיוון אחר לגמרי, לתחום שקרוב מאוד לליבו וקשור בילדים. מי שמכיר אותו יודע שלכל מקום שהוא הולך ילדים כרוכים אחריו. בכל בוקר כשהוא לוקח את הקטנצ'יק לגן, ילדי הגן שמחים לראותו, רצים ומחבקים אותו, קוראים לו בשמו…
במשפחתי ישנה מסורת שנהוגה עוד מימי ילדותי, כשסבי וסבתי היו בחיים – להתאסף בערב ט"ו בשבט למפגש משפחתי. אני יודעת שרבים נוהגים לקיים ביום זה "סדר ט"ו בשבט", אבל "סדר" זה הדבר האחרון שיש בערב הזה. בטח שלא מבחינה קולינארית. בערב הזה ישנה ארוחה מכובדת, אבל כוכבי הערב האמיתיים הם דווקא שפע האגוזים – אגוזי מלך, אגוזי לוז, בוטנים,…
כתלמידת תיכון, למדתי במגמת אמנות. חלק מלימודי המגמה כללו גם שיעורי צילום. זה היה לפניי 20 שנה (אלוהים!!), הרבה לפניי עידן המצלמות הדיגיטליות, והלימודים התמקדו בעיקר בהרבה שעות של עבודה ופיתוח בחדר חושך, והרבה פחות בצילום עצמו. עיצוב, אור, עומק שדה וקומפוזיציה היו מושגים שהתעמקנו בהם בשיעורים אחרים כמו שיעורי ציור, ואת המושג "סטיילינג" אף אחד לא הכיר אז…
כילדה, החג שהכי אהבתי היה חג פורים. ההתרגשות התחילה עוד לפני ט"ו בשבט – החלומות, התוכניות, וההתארגנות. זאת הייתה ההזדמנות להיות ליום אחד כל מה שרציתי להיות – מלכה, פייה או נסיכה. איזו מבין האפשרויות לא הייתה ממש חשובה – העיקר שאלבש שמלת קצפת נפוחה ואחזיק שרביט נוצץ ביד. אז, שלא כמו היום, שפע התחפושות…
גם באוכל, בדומה לכורסת הפסיכולוג, הכול מתחיל מהילדות. תאנים טריות תמיד מעלות בי זיכרונות של ילדות. בשנות ה – 80 בירושלים, בימי הקיץ החמים, נהגה לשבת ברחוב יפו ערבייה ולמכור את מרכולתה – תאנים טריות וסברס. את הסברס היא קילפה במקום, מתעלמת מהקוצים ומגישה לקונה. בכל שבוע, אימא שלי ואני, בעוברנו לידה היינו עוצרות…
